נשים נענשות בעבודה
נשים שנתפסו בהתנהגות לא הולמת היו בעלות סיכוי גבוה של פי 20 לפיטורין ו -30% פחות סיכוי למצוא תעסוקה חדשה בתעשיית השירותים הפיננסיים, מאשר גברים. כך ע"פ מחקר חדש של מארק איגן ועמיתיו (Mark Egan and colleagues).
עדויות הראו כבר מזמן כי נשים מופלות לרעה במקום העבודה. עכשיו נראה כי הן גם נענשות קשה יותר מאשר גברים כאשר הן טועות.
מחקר חדש מגלה שכאשר נשים עסקו בהתנהגות בלתי הולמת, הן היו צפויות יותר לפיטורין – ולאחר מכן סיכויי ההעסקה שלהן היו די קודרים". כך אמר, על פי הפרסומים, מארק איגן, מרצה למנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים בהרווארד.
איגן מפרט את ממצאי ההתנהגות השגויה במאמר עבודה חדש, "כאשר הארי פיטר את סאלי: הסטנדרט הכפול בענישה של התנהגות בלתי הולמת".
מבול של הונאה לכאורה הדגיש סוד קטן מלוכלך בתעשייה הפיננסית: התנהגות בלתי הולמת על ידי יועצות פיננסיות זוכה לסנקציות מחמירות – ויועצים גברים לעתים נדירות מובאים לידי דין בחשבון, לדברי החוקרים: "מצאנו כי היועצים עוסקים בהתנהגות לא הולמת בתדירות גבוהה. המחקר מצא כי אחד מכל 12 יועצים העוסקים בהתנהגות בלתי הולמת. אמנם יש קצת עונש, אך לרוב הוא מתבטל. יש סיכוי של 50-50 שהנענש גם יפוטר, אולם כאשר הוא מפוטר, הוא לרוב עובר בקלות לחבה אחרת".
החוקרים מצאו כי נשים העוסקות בתחום, היו ב- 20 אחוזים יותר סבירות להיענש על העבירה. כאשר איגן ועמיתיו בחנו מקרוב את הנתונים, הם ראו בבירור כי כאשר נשים עוסקות בהתנהגות לא הולמת, הן מטופלות בצורה שונה לחלוטין.
העונשים הקשים מייצגים דרך חבויה בה מתייחסים לנשים בצורה לא הוגנת, וחושפת רשימה מתועדת היטב של יחס לא שוויוני לנשים במקום העבודה, כולל שכר נמוך יותר ופחות קידומים להנהלה העליונה.
כדי לחקור את הנושא של התנהגות הלא נאותה בעולם הפיננסי, החוקרים השתמשו בנתונים מפורטים של נתוני הרשות הפיננסית לתעשייה הפיננסית (FINRA), מלכ"ר עצמאי שהוסמך על ידי ממשלת ארצות הברית לפקח על חברות פיננסיות. הנתונים כללו את כל נתוני ההעסקה של יועצים פיננסיים בשנים 2005 עד 2015, כולל כאשר שכרו עובדים, כאשר העובדים עזבו חברה, ואם עזבו מרצונם או פוטרו.
"אנחנו יכולים להסתכל על שני יועצים – גבר ואישה – שעובדים באותה חברה באותו זמן, וגם עוסקים בהתנהלות פיננסית באותו זמן, ועושים השוואה מדויקת", אמר איגן. החוקרים גילו כי נשים שעסקו בהתנהגות לא הולמת היו בעלות סיכוי גבוה פי 20 לפיטורין בגין העבירה. ואחרי שהן פוטרו, הן היו ב-30 אחוז פחות סיכוי למצוא תעסוקה חדשה בענף.
"ההבדלים הללו באמת קפצו החוצה בנתונים", אמר איגן. החוקרים בחנו הסבר אפשרי לפער, כי נשים בכללותן מבצעות עבירות חמורות יותר הן בתדירות והן בחומרת ההתנהגות השגויה שלהן, והן מעניקות לבוסים שלהן סיבה לטפל בהן אחרת. אבל כאשר הם חפרו עמוק יותר, הם מצאו את ההפך הגמור. גברים נוטים יותר להיות עבריינים חוזרים, וכאשר הם עושים התנהגות בלתי הולמת, השכר ששולם היה ב- 20 אחוז גבוה יותר. "זה נראה ממש כאילו נשים עוסקות בסוגי התנהגות פחות חמורים", הוא אמר. "אם בכלל, היינו מצפים לראות נשים נענשות פחות."
הסבר אפשרי נוסף אם כי יותר ציני, הוא שהנשים פחות יצרניות מאשר עמיתיהן הגברים, ולכן יש לחברות פחות מה להפסיד בשורה התחתונה שלהן על ידי הענשתן. החוקרים מצאו כמה ראיות קלות לכך; עם זאת, אפילו בשליטה על הפריון, נשים עדיין נענשו קשה יותר על אותן עבירות.
המסקנה שאין מנוס ממנה
זה הוביל את איגן ועמיתיו למסקנה שאין מנוס ממנה: מה שהם באמת ראו היה הטיה מגדרית טהורה, עם נשים שהופלו לרעה על ידי תעשיית גברים. "נשים נהנות פחות מהספק ויש להן רצועה קצרה יותר בהשוואה ליועצים זכרים דומים", אמר איגן.
העונש שנשים נתקלו בו היה מוגבל על ידי גורם אחד: אם היו יותר נשים במנהל סניף או בתפקידי ניהול בחברה, נשים וגברים הוחזקו לאותם סטנדרטים ונענשו בדרכים דומות.
החוקרים צפו באותה תופעה עם מיעוטים גזעיים, כאשר גברים אפרו-אמריקנים נענשו בחומרה רבה יותר בחברות עם פחות גיוון ברמות הניהול העליונות. (מעניין לציין, הפער בין המינים ופער המיעוטים עבדו בנפרד זה מזה, רק משום שהחברה היתה יותר נשים בעמדות כוח, אין פירוש הדבר שגברי המיעוט נענשו פחות, ולהיפך).
