מכוח חוק שוויון הזדמנויות, למעסיק אסור, בכל לשון של איסור, להפלות בין גבר לאישה בקבלתם לעבודה. הנחת הייסוד הנה שאין כל הבדל בין שני המגדרים כאשר מדובר על מסוגלות תעסוקתית. ואולם אין הבדל המגדרים בהיבט של יכולות ובוודאי שלא בהיבט של זכויות, סקר חדש שנערך בצפון אמריקה מצביע על תפישות שונות לגמרי בין גברים לנשים, תפישות הבאות לידי ביטוי בציפיות שונות לחלוטין ממקום העבודה.
על פי הסקר, שתוצאותיו התפרסמו באתר משאבי אנוש HR Reporter ובו השתתפו 7,000 עובדים, עולים הפערים הבאים:
נשים מעדיפות –
נשים מעדיפות גמישות במקום העבודה, בשיעור של 49% יותר ביחס לגברים.
נשים מעדיפות סביבת עבודה (אטמוספירה) חיובית, בשיעור של 23% יותר ביחס לגברים.
נשים מעדיפות מודל שכר תחרותי competitive salary, בשיעור של 19% יותר ביחס לגברים.
נשים מחפשות אחר איזון בין עבודה לחיי משפחה, בשיעור של 17% יותר ביחס לגברים.
גברים מעדיפים –
גברים מעדיפים לעבוד בחברה גלובלית (חברה יצואנית או חברה מרושתת בשווקים בינלאומיים) בשיעור של 86% יותר ביחס לנשים.
גברים מעדיפים לעבוד בחברה הנהנית מיציבות כלכלית, בשיעור של 42% יותר ביחס לנשים.
גברים מעדיפים לעבוד בחברה שם ישנה הנהלה חזקה, בשיעור של 37% יותר ביחס לנשים.
גברים מחפשים להשתלב בחברה ששמה דגש על הדרכה / הכשרה מקצועית, בשיעור של 17% יותר ביחס לנשים.
ואולם השוני בין הגברים לנשים הוא בולט ובלתי ניתן לערעור, יש תחום אחד בו לא קיימת מחלוקת בין המינים: הרוב המכריע, הן בקרב הנשים והן בקרב הגברים – מעדיפים באופן מובהק להשתלב בעבודה יציבה לטווח ארוך.
"בעוד שגברים מעדיפים תדמית של חברה רב לאומית הנהנית מיציבות כלכלית, נשים מעדיפות גמישות במקום העבודה ואיזון אופטימלי בין עבודה לחיי משפחה", כך לדברי ג'ן היין-בקס, נשיא חברת Randstad Canada, "חשוב שמנהלי גיוס ידעו מה מניע את המועמדים שלהם כדי שהם יוכלו לשווק את החברה בפני המועמד, תוך דגש על הפרמטרים שחשובים לו יותר וכן להציע למועמד המועדף תנאי העסקה בהתאם להעדפותיו עד כמה שניתן."
