נשים הן כוח מוביל בהטמעת ערכי קיימות בארגונים. כדי להתמודד עם האתגרים שמציב כדור הארץ עדיפה צורת ניהול משותפת ומשתפת שאופיינית לנשים. לשם כך נוצרו רשתות חברתיות לא-וירטואליות שמשלבות כוחות כדי לקדם שינוי.
נשים הן הכוח המוביל בקיימות, שהייתה עד לא מזמן מעין תנועה מחתרתית. הן מניעות את תהליכי השינוי בארגון מלמטה למעלה, מלמעלה למטה או מהמרכז לכל הכיוונים. כך טוענת דארסי ווינסלואו, מרצה בכירה בבית הספר לניהול Sloan במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס – MIT.
המושג קיימות אינו מתייחס רק להקטנת טביעת הרגל האקולוגית של הארגון או היחיד. זהו מושג רחב שהדגשים בו הם אמנם ירוקים, אבל יחסי עבודה, היבטים קהילתיים, ייעול, שיתוף וראייה כוללת הם חלק בלתי נפרד ממנו. על פי ווינסלואו, נשים נוטות לקחת על עצמן את האחריות ליישום ערכי קיימות בארגונים שאליהם הן משתייכות גם אם אין זה תפקידן הרשמי.
למה נשים? אולי בגלל הנטייה של נשים לרב-משימתיות שמשקפת את הרב-תכליתיות של תחום הקיימות וכן בשל הצורך האימהי לדאוג לעתידנו, לעתיד ילדינו ולעתיד הכוכב שעליו אנו חיים. ווינסלואו מסבירה שהצטיינותן של נשים ביצירת רשתות חברתיות תורמת ליכולתן להשפיע ולחולל שינוי.
רשתות נשיות לא-אינטרנטיות
במשך כמה עשורים נשים הובילו את המאמצים הירוקים והפגינו נוכחות בולטת בגופים סביבתניים שמאחדים ארגונים כלכליים וחברתיים שונים. ב-2002 הוקם הארגון הנשי Women Leading Sustainability (או בקיצור – WLS) שפועל עד היום, שהחזון שלו הוא "שום דבר פחות מאשר אנרגיה, מזון ומים טהורים, נקיים וירוקים לכולם." החזון אינו שונה מזה של ארגונים ירוקים אחרים, אבל הרוח היא נשית. קחו לדוגמה את ערכי המנהיגות שנשות WLS מציגות: מ"אני מובילה" ליצירה משותפת, במקום מלמעלה כלפי מטה שיתוף פעולה, ממבט ליניארי למבט מערכתי, במקום "שליטה על" "שליטה עם", מ"אני" ל"אנחנו", ומתפיסת הארגון כמכונה לתפיסת הארגון כישות חיה. הן מסבירות: "החוכמה, החמלה, היצירה המשותפת והעוצמה הנשיות הן מושלמות ליצירת תמורה בהנהגה, ועלינו לרפא את כדור הארץ."
קיימים ארגונים נוספים שחולקים את תפיסת העולם של WLS, למשל Women’s Network for a Sustainable Future או, כמובן, הארגון הנשי הקנייתי המפורסם Green Belt Movement, שמוכיח שהמגמה אינה נחלתן של נשים מערביות בלבד. ארגונים אלה פועלים בעיקרון של רשתות חברתיות, אך הפעם לא במובן הווירטואלי.
מדוע נשים נמשכות להובלת המאמצים האלה לקידום קיימות? שואלת ווינסלואו. "כי התחום דורש שיתוף פעולה שאין שני לו וחלוקת ידע. קיימות אינה שדה תחרותי, אלא אתגר מורכב ודחוף שמשפיע על העולם, על חיינו, על חיי ילדינו ועל עתידנו המשותף," היא מסבירה. "זה תואם לסגנון הניהול הנשי, מפני שאנו נוטות לנהל על פי עקרונות רשתיים ולא על פי עקרונות של הכתבה מלמעלה. אנו מבינות שחשוב לחנך ולתמוך אחת בשנייה כדי שנוכל לעמוד יחדיו בפני אתגרים."
אסטרטגיות הניהול מתפתחות באופן אורגני ואישי מפני שלא קיימת מפת דרכים שאפשר לצעוד על פיה ומכיוון שהפעילות צריכה להתאים את עצמה כל הזמן למשאבים ההולכים ומצטמצמים. ארגונים צריכים למצוא את דרכם בעצמם והצלחתם תלויה במידה רבה בדיאלוג מתמיד בנוגע למה מועיל ומה אינו מועיל במאמצים הסביבתיים והמקיימים שהם נוקטים. אתם יודעים מי טוב בניהול דיאלוגים כאלה.
