בעת ובעונה אחת עם התנהלותו של הקמפיין הקורא למעסיקים פרטיים להעסיק בני מיעוטים, עושה המדינה ניסיונות עידוד לשכנע את הקהילות הערבית, הדרוזית והצ'רקסית להצטרף לשרות המדינה.
נציב שירות המדינה, משה דיין, קרא לאקדמאים וסטודנטים ממוצאים אלו ליטול חלק בשוק העבודה במגזר הציבורי.
דיין השתתף בשבוע שעבר במפגש עם סטודנטים ואקדמאים ערבים בשפרעם, ביוזמת הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה ועמותת קו משווה.
במהלך היום ציין הנציב כי ישנו מחסור בתפקידי ביניים במשרדי הממשלה והאכולוסייה הערבית מוזמנת להשתתף במכרזים השונים. "תפקידי הביניים של היום יהיו מנהלי העתיד", אמר דיין. לדבריו, הצעדים להנגשת המשרדים הממשלתיים לערבים מצויים בעיצומם, והנציבות מפעילה לשם כך רפורמות שונות לשיפור הממשק הממשלתי והשירות לחברה הערבית.
מטרת המפגש המוצהרת הייתה להנגיש את הנציבות והשירות הציבורי לחברה הערבית, ולהזמין אישית את האוכלוסייה הערבית להשתתף במכרזים ממשלתיים.
כ-7.5% בלבד מסך עובדי השירות הציבורי הם ערבים. מתוך כ-100 אלף אקדמאים ערבים, רק כ-3% עובדים במגזר העסקי. יעד הממשלה הוא להגיע למצב שבו 10% מעובדי השירות הציבורי יבואו מסקטור זה. לשם השוואה, יותר מ-20% מאזרחי המדינה הם ערבים.
בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו כי, "במדינת ישראל אין מקום לאפליה. אנו מחויבים לקיומו של שוויון הזדמנויות לכולם. המגזר הערבי הוא מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי, שעדין לא בא לידי מצוי".
לא רוצים ערבים בארגון
בתחילת השבוע נפתח קמפיין פרסומי נרחב מטעם ממשלת ישראל, הקורא למעסיקים לקבל לשורותיהם אקדמאים לא יהודים.
מאחורי הקמפיין עומדת הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה, בשיתוף משרד התמ"ת.
הקמפיין הוא חוליה בשרשרת ניסיונות ומאמצים שנעשים בתקופה האחרונה לגוון את שוק התעסוקה המקומי באמצעים שונים, לרבות שילוב מוגבלים ואוכלוסיות פריפריאליות תוך שבירת סטיגמות וחשיפת תמריצים שמעניקה המדינה למעסיקים. דוגמאות ספורות לכך הן פתיחתם של מרכזי ההכוון התעסוקתיים מטעם התמ"ת, במקביל לסניפי שירות התעסוקה ופתיחתו של מוקד שירות לקוחות של בזק המאויש על-ידי נשים העובדות באולם בתוך מסגד.
לקמפיין קדם מחקר שבחן את שילוב אוכלוסיות המיעוטים בשוק התעסוקה. מהמחקר נמצא כי שיעור האקדמאים המועסקים מהמגזר הערבי עומד על 81% לעומת 90% במגזר היהודי. 1.3% בלבד מאלו שלמדו את מקצועות ההיי-טק מועסקים בענף הזה, בשעה ש-50% מועסקים בהוראה.
פערי שכר ניכרים קיימים גם בין האוכלוסיות היהודית והערבית. ב-2009 ממוצע השכר בקרב אקדמאים מהמגזר עמד על 7,255 שקל, למול 12,120 שקל במגזר היהודי.
מסתבר, בנוסף, כי החסם העיקרי להעסקת עובדים לא יהודים הוא דעות קדומות ואפליה מצד המעסיקים. 22% מהמעסיקים שנבדקו בסקר שבוצע בקרבם, השיבו באופן מוצהר כי הם אינם מעוניינים בעובדים מהמגזר הערבי ו-25% הביעו דעות קדומות נגדם. מנגד, 94% מהמעסיקים שכבר עובדים או עבדו אצלם בני מיעוטים, מעוניינים לקלוט עובדים לא יהודים נוספים. מאידך, 65% בלבד מהמעסיקים שטרם התנסו בהעסקת עובדים לא יהודים, היו מוכנים להעסיקם.
