הפוטנציאל העסקי הטמון במדינות מתפתחות הוא עצום. חברות גלובליות פורצות ליעדים אקזוטיים כמו וייטנאם, אתיופיה, מונגוליה, גינאה החדשה ועוד. ההנהלה מודעת לפוטנציאל העסקי אבל האם היא מודעת לסיכונים העורבים לעובדים הנשלחים, לרוב לראשונה בחייהם, למדינות אלו?
החל מחוסר יציבות פוליטית, שיכול להוביל להפיכת שלטון כוחנית ולאלימות ברחובות, דרך שיעור פשיעה גבוה הכולל חטיפת בני ערובה ועד למחלות ומגיפות קשות, רילוקיישן טומן לא מעט סיכונים לעובדים ובפרט לבני משפחותיהם.
"הארגון צריך להיות מודע לסיכונים, לסוגי הסיכונים ולרמות הסיכון הקיימים במדינות היעד", כך אומר ג'ון מק-גורק, מנהל הדרכה ופיתוח מקצועי ב- Institute of Personnel and Development Chartered, "ניתן להשיג דוחות סיכון כולל ניתוח רמת הסיכון וסוגי הסיכונים, כולל ניתוח המפה הפוליטית במדינת היעד. ניתן להיעזר, בין היתר, באתר Foreign and Commonwealth Office. זה אתר שנועד לספק מידע מקיף ועדכני לתיירים כמו גם למהגרים ו/או לעובדים לקראת מעבר זמני… ההחלטה האם לצאת למשימת רילוקיישן במדינה היא של העובד ובני משפחתו אבל השאלה האם בכלל לשלוח עובדים לאותה מדינה תחת אותם תנאים ואותן סכנות – זו החלטה של הארגון והארגון צריך להכיר את הסיכונים ולהיות ערוך לתת מענה לכל בעיה אפשרית, כולל בעיות עתידיות שיצוצו. אם הארגון שולח עובדים לרילוקיישן בקולומביה, הוא חייב להזהיר אותם וכן לספק להם פתרונות נגד סכנות המאפיינות את קולומביה כמו חטיפת בני ערובה ובפרט חטיפת ילדים". [adrotate banner="47"]
רילוקיישן לא מחייב שליחת עובדים עם בני משפחותיהם. ישנה אופציה לפתיחת רילוקיישן בתנאי רווק (זה מודל שמתאים לפרויקטים קצרי טווח או לפרק זמן לא מוגדר וכן לרילוקיישן במדינות בהם תנאי המחיה קשים ו/או מרובי סכנות).
חברת הייעוץ הבינלאומית KPMG המעניקה ללקוחותיה, בין השאר, שירותי הערכת סיכונים לרילוקיישן, נעזרת בחברת בשם Control Risk ובארגון הבינלאומי לביטחון SOS, כדי לאסוף נתונים ולנתח מידע לצורך חישוב סיכונים. לדברי אליזבת' קלואי, מנהלת תחום רילוקיישן ב- KPMG, דוחות אלו מסייעים למקבלי ההחלטות בחברה להחליט האם לפתוח מדינה בפני עובדי החברה, קרי האם לשלוח עובד (והאם לשלוח אותו עם בני משפחה) ואם כן, לדעת מהם הסיכונים הכרוכים בתהליך וכיצד ניתן להיערך לקראתם.
טיפים לארגונים השולחים את העובדים שלהם לרילוקיישן בתנאי סיכון:
- יש להעביר לעובדים ולבני משפחותיהם בריף ייסודי לקראת יציאה למדינת היעד, בו מצוינים כל סוגי הסכנות וכל האמצעים שיש לנקוט בהם כדי למנוע סיכונים.
- חובה לתדרך את העובדים ואת בני משפחותיהם בנושא חוקים, רגולציות ונורמות במדינות היעד, (כגון חוקי תעבורה, חוקי הגירה מקומיים וכיו"ב).
- יש למנות אנשי קשר מקומיים שתפקידם להתריע בפני סכנות ולסייע במקרה חירום.
- יש לדאוג שיהיה כלי אפקטיבי להתקשרות עם העובדים במקרה חירום.
- חשוב שיתבצע תהליך של איסוף מידע שוטף, תוך כדי תקופת הרילוקיישן, כדי לעקוב אחר שינויים והתפתחויות במדינה (חשוב להיעזר בשירותי תרגום ופרשנות כדי לזהות ולהבין מגמות חדשות).
- חובה שיהיה נוהל חירום – המגדיר כל מצב של סיכון ובו קיימות הנחיות ברורות המוכרות ומובנות על כל המשתתפים (עובדי החברה במדינת המוצא, העובדים במדינת היעד, בני משפחותיהם, אנשי הקשר ו/או חברות התיווך השונות הלוקחות חלק בפרויקט (כמו חברת רילוקיישן מקומית במדינת היעד). הפרוטוקול חייב להכיל הוראות למקרי חירום לרבות נוהל מילוט לעובד ובני משפחתו.
