ניטור מועסקים – עד איפה אפשר ללכת?

ניטור מועסקים – עד איפה אפשר ללכת?

לניטור עובדים באמצעות תוכנות GPS ומצלמות יכולות להיות סיבות הגיוניות, אבל הסיכון הוא פגיעה לא חוקית בפרטיות ואובדן האמון שלהם בכם

שיתוף
מצלמות מעקב לניטור עובדים

קווי הפרטיות מיטשטשים ומעסיקים יכולים לנטר יותר ויותר את התנהגות המועסקים גם מחוץ למשרד וגם מעבר לשעות העבודה. הניטור עשוי לכלול שימוש ב-GPS ומצלמות במעגל סגור, נזיפה בעובד שקיבל דוח על עבירת תנועה. ייתכן שהפעולות האלה חוקיות, אך עדיין על המעסיק להיות זהיר, כותב באתר SHRM מייקל אקבריאן, מנהל שותף בסניף דאלאס של משרד עורכי הדין Fisher & Phillips.

ההרשמה לכנס השנתי לדיני עבודה 2015 בעיצומה! לפרטים והרשמה יש ללחוץ כאן 

אחת מפרקטיקות הניטור השנויות במחלוקת ביותר היא מעקב באמצעות GPS אחרי כלי רכב אישיים וטלפונים סלולריים שבבעלות החברה. מנהלים משתמשים לעתים קרובות ב-GPS כדי לנטר נתיבי נסיעה של עובדים ולוודא שהמהלכים שלהם מתועדים נכון בדו"ח השעות. לעתים המעסיקים חוששים שמא העובדים שלהם פורים פחות מכפי שהם אמורים להיות, ולכן הם משתמשים באמצעים אלה.

על פי סקר שבוצע ב-2012 בארצות הברית על ידי salary.com, 69% מהעובדים שנסקרו אמרו שכל יום הם "מבזבזים" זמן עבודה על עניינים פרטיים.
אקבריאן מציע לא להשתמש בתוכנת GPS לפני שנותנים את הדעת לכמה כשלים אפשריים. כאשר אתם מכניסים לשימוש תוכנת ניטור, עליכם להיות מסוגלים להוכיח שיש רציונל עסקי לגיטימי מאחורי ההחלטה. למשל:
• לנסות לשפר זמן תגובה ויעילות של נתיבי תנועה.
• שמירה על תיעוד מדויק של שעות עבודה ומנוחה של עובד.
• הגברת הבטיחות ו/או התפוקה וסיוע במניעת גנבות.

תגידו שלום לפרטיות שלכם
סיבות לגיטימיות הן התחלה טובה, אבל אינן מספיקות. אם החלטת לנטר את תנועת העובדים, מומלץ להודיע להם באופן ברור ומידי על השינוי לפני שמטמיעים מערכת ,GPS במטרה לחסוך מעצמכם תביעות על פגיעה בפרטיות.

פרקטיקה חשובה אחת היא להטמיע מדיניות שמצהירה שאין מקום לציפייה לפרטיות כאשר מדובר בשימוש בציוד או בכלי רכב שבבעלותה של החברה. יתרה מזאת, אם מנטרים רכוש ששייך לחברה או אפילו ציוד השייך לעובדים ומשמש אותם לעבודה, עליכם להגביל את השימוש ב-GPS לשעות העבודה ולפעילות שקשורה לעבודה, אחרת אתם עשויים להשיג גישה למידע פרטי, למשל עובדות שקשורות לביקורים אצל רופא או נושאים רגישים פרטיים בצורה מובהקת.

יש מעסיקים שאינם מסתפקים ב-GPS ומתקינים מצלמות בכל אחד מכלי הרכב השייכים לחברה. יש אנשים שיחוו זאת כפולשנות בוטה מדי, אך לדברי אקבריאן פרקטיקה כזאת עשויה להיות כלי הגיוני במאבק נגד "נהיגה בהפרעה". אנשים שבזמן הנהיגה שולחים הודעות טקסט, מדברים בטלפון או שדעתם מוסחת על ידי פעילויות אחרות, נמצאים בסיכון מוגבר פי שלושה להיות מעורבים בתאונת דרכים. כאשר העובד נוהג מטעם העבודה, בשעות העבודה וברכב חברה, למעסיק יש לגיטימציה לוודא שהעובד נוהג בזהירות, מציית לחוקי התנועה וכי הוא מתרכז בנהיגה ודעתו אינה מוסחת בקלות.

בעוד יש היגיון מעשי בהטמעת אמצעי מעקב, חשוב לזכור שהם עלולים לעורר התנגדות, אנטיגוניזם, תחושת עלבון, הרגשה שלא סומכים עליהם ואפילו חושדים בהם, ובכך לפגוע במעורבות, בנאמנות ובעיקר להפסיד את אמונם של מועסקים שהתנהגותם אינה מצדיקה שימוש בכלים האלה.

ההרשמה לכנס השנתי לדיני עבודה 2015 בעיצומה! לפרטים והרשמה יש ללחוץ כאן 

מבצע כנסי 2025

אין תגובות

השאר תגובה