אנחנו שומעים מנהלים שמתלוננים על כך שיותר מדי זמן מוקדש לבעיות של אנשים. אותן הבעיות חוזרות אצל אותם אנשים. כאשר זה קורה, בעלי הביצועים הטובים ביותר משלימים בשקט את משימותיהם.
מנהלים מתפרנסים מפתרון בעיות. הם אינם אוהבים להיכשל וגם, האמינו או לא, הם אינם אוהבים לפטר אנשים. הם נוטים לפעמים להפריז בהערכת יכולתם לשנות התנהגות שלילית של עובדים, לתקן אנשים ולתקן מצבים. נוסף על כך, הם מוטרדים יותר מדי בשאלה איך תבוצע העבודה אם בסופו של דבר הם ירחיקו את העובדים הבעייתיים ומהמחיר של תחלופת עובדים. הכניסו את כל זה לבלנדר ותקבלו הרבה זמן שמוקדש לקומץ עובדים בעייתיים ולהרבה מאוד בעיות שלעולם לא ייפתרו. חשוב יותר, לא מספיק זמן יוקדש לאנשים הנכונים.
מה הייתם עושים אחרת עם שעה מבוזבזת?
עזיבה אינה יקרה; עזיבה של האנשים הטובים ביותר שלכם היא יקרה. אם תתעלמו מהאנשים הטובים שלכם, מעסיק אחר יקדיש להם זמן איכות ואז אתם תשלמו מחיר יקר! הנה "רעיון מהפכני" שעלה לאחרונה באתר משאבי אנוש Workplace Insights הקדישו לפחות את אותה כמות זמן שאתם משקיעים ב-20% הגרועים ביותר ב-20% הטובים ביותר של כוח העבודה שלכם. קחו את אותו מספר של שעות מבוזבזות שאותן הקדשתם לטיפול בעובדים בעייתיים ודמיינו איך הייתם יכולים להשתמש בהן עם אחד או יותר מהעובדים הטובים ביותר שלכם, מישהו עם פוטנציאל לצמוח, לחדש, להטמיע ואולי אפילו לקבל את התפקיד שלכם יום אחד. איך אתם יכולים לעזור להם להיות מוכנים לעשות יותר וללמוד יותר?
סמנכ"ל/ית משאבי אנוש? הירשם/הירשמי עוד היום לפורום סמנכלי HR – פרטים והרשמה כאן
מה היה קורה אילו עירבתם אותם יותר בפרויקטים שלכם? האם הייתם יכולים לשתף אותם בהליכי משא ומתן או בפגישות לפתרון בעיות של לקוחות? אולי הייתם יכולים לנהל איתם סיעורי מוחות ולדבר איתם על הדבר הבא שהם רוצים לעשות?
מנהלים גדולים וטובים חושבים שהבעיה שלהם היא לפתור בעיות קשות, לכבות שריפות, להרגיע את הרוחות ולטפל באסונות. לכן, תשומת הלב שלהם הולכת באופן טבעי לאנשים הגרועים, לבעיות, למלחמות, לתקלות… והם אינם מתפנים "לטפל" בכישרונות שלהם שעושים עבודה מופלאה ולכן לא בולטים על פני השטח ביום יום. אי טיפול בעובדים הטובים, השקטים, אלה שמבצעים את מלאכת הקודש… זה בזבוז אנרגיה וזה הפסד בשורה התחתונה.
