אם אתם מסיימים יום עבודה מותשים ולא בגלל העומס, אם בסופו של כל יום אתם חשים צורך עז לחלוק עם מישהו חוויות מהקושי שבניהול העובדים שלכם, ייתכן שכפוף לכם אחד מהאנשים שלהם הקדישה סוזן לוקאס טור ב-.inc. איזה מזל שהיא מציעה גם פיתרונות.
אלה שלא מכבדים את הזמן שלכם. הם מאחרים בבוקר, עוזבים מוקדם לעתים קרובות. לפגישה שמתחילה, למשל, ב-9:00, הם יגיעו בריצה ב-9:15 עם הקפה ביד. הם עושים עבודה מצוינת, אבל כולם צריכים לחכות להם עד שיואילו להגיע.
הפיתרון: יש אנשים שפשוט אין להם תחושת זמן. אחרים הם פשוט חסרי נימוס. אתם צריכים לדעת לאיזה סוג מהשניים שייכים העובדים המדוברים. אם הם מהסוג שאין לו חוש זמן, אתם צריכים לדאוג להזכיר להם שיש פגישה כמה דקות מראש או למנות מישהו אחר שיעשה זאת. אם הם גסי רוח, אתם צריכים לעצור את המשחק. אל תשהו יותר פגישות עבורם בשום מצב. אם הם לא מגיעים בזמן, מישהו אחר יקבל לידיו את הפרויקט הגדול, גם אם היא או הוא האנשים המתאימים ביותר לבצע אותו. בנוגע לזמני הגעה ועזיבה – כל עוד הם מבצעים את העבודה היטב, התעלמו מאי הדיוק בזמנים.
היבבנים. העובדים האלה מתנהגים משום מה כמו תלמידי תיכון. מבחינתם הכל לא הוגן, והם ידאגו שתדעו את זה. ההוא איחר, ההיא צפתה בסרטונים ביוטיוב, וההם קשקשו עם השליח שנכנס למשרד בזמן שהעובד המייבב קרע את הישבן בעבודה קשה. זה לא הוגן והם נכנסים למשרד שלך להגיד לך את זה. גם המשכורת שלהם, כמובן, אינה הוגנת מבחינתם.
הפיתרון: להגיד להם משהו כמו: "אני לא רוצה לשמוע דברים שליליים על אף אחד מהאנשים שעובדים איתך. הניהול הוא התפקיד שלי והתפקיד שלך הוא לעשות את העבודה שלך. הדבר היחידי שאני רוצה לשמוע הוא אם מישהו מפר את החוק. אם לא זה המקרה, אל תספרו לי." בנוגע למשכורת אמרו להם בצורה פשוטה וישירה: "המשכורת שלך מבוססת על התעריף בשוק. אם אתם מרגישים שאתם יכולים להשיג משהו טוב יותר במקום אחר, אני מאכל לכם הצלחה בחיפוש העבודה." זה בדרך כלל משתיק אנשים די מהר.
העצלנים. האנשים האלה אף פעם לא מסיימים שום דבר, הם תמיד מתעכבים, מעבירים משימות לעובדים אחרים ובאופן כללי הם מעיקים על העסק.
הפיתרון: פיטורים. למה לכם להשאיר מישהו שלא עושה את העבודה? אם אתם רוצים לתת כסף לאנשים שלא עוזרים לעסק שלכם לצמוח, תרמו אותו לצדקה. הכניסו את העצלנים לתוכנית של שיפור ביצועים למשך 60 ימים, עם יעדים ברורים ומדדים ברורים לאורך הדרך. אם העצלנים לא ישנו את דרכם, זה הזמן להראות להם את הדלת.
הגאונים חסרי הכישורים החברתיים. יש כל מיני סטריאוטיפים על גאונים "חנונים" שלא יודעים איך לדבר עם אנשים ועדיין לובשים את החולצה (הלא מכובסת) שאמא שלהם קנתה להם כשהיו בני עשר. אבל באמת ייתכן שמדי פעם תתקלו במישהו שתואם בול את הסטריאוטיפ. הוא או היא יהיו חכמים ויעבדו טוב, אבל אתם תתכווצו בכל פעם שתראו אותם ואת חוסר היכולת שלהם להבין רמזים חברתיים ואת הנטייה שלהם לומר דברים לא ראויים שיגרמו לכם לחיות בפחד מתביעה משפטית.
הפיתרון: טלקומוניקציה. פשוט. לרמזים חברתיים אין הרבה חשיבות כאשר אין אינטראקציה חברתית. תקשרו איתם באמצעות דוא"ל וצ'טים ואמרו דברים ברורים. כך לא תיווצר בעיה של אי הבנת רמזים חברתיים. יש תפקידים רבים שאפשר לעשות בעבודה מרחוק. אם לא הכרחי שהגאונים חסרי הכישורים החברתיים יגיעו למשרד כל יום, הציעו להם עבודה מרחוק. רוב האנשים יקפצו על ההזדמנות.
העובדים התלותיים. הם מחפשים כל הזמן תגובות חיוביות, ואוי ואבוי אם תבקרו אותם – הם עלולים לפרוץ בבכי. הם מצפים לקידום כל חצי שנה ואינם מסוגלים להבין מדוע לא זכו בו. הם רוצים טפיחה על השכם על הגעה לעבודה בזמן ואות כבוד על כך שענו לדוא"ל.
הפיתרון: הרבה מההתנהגויות האלה מיוחסות ל"הורי ההליקופטר" שגידלו את האנשים הללו. אבל התלותיות אינה מוגבלת לאנשים חדשים בכוח העבודה ואפשר למצוא אותה בין בני כל הדורות. התנהגות כזאת מצריכה התערבות ותיאום ציפיות. פגישה של אחד על אחד עשויה לעזור. תגידו משהו כמו "גילי, אנחנו מאמינים במתן משוב חיובי על ביצועים מצוינים, ואנו נעשה זאת. עם זאת, הציפיות שלך לקבל משוב חיובי על ביצוע פעולות שגרתיות אינן הגיוניות. עליך לבצע את העבודה שלך, שכוללת הגעה בזמן ומענה לדוא"ל." יש אנשים שפשוט צריך להגיד להם את זה.