פעם כתבו ספרי ניהול חדשות לבקרים תחת הכותרת "איך להיות מנהל טוב". היום, השיח עבר (בשיפט חד) לדיון על המנהיג וכותרות הספרים והמאמרים נראות יותר כך: "איך להפוך למנהיג טוב" או "איך להפוך ממנהל למנהיג". הערכת המנהל, הערכה שבאה מבחוץ, ממנהלים ועובדים כלפי המנהלים וההערכה העצמית של המנהלים נמצאת בצניחה לעומת עליית קרנו של המנהיג.
יהיו מי שיחבקו בחום את הטרנד שמדבר על עליונות המנהיג וחוסר הרלוונטיות של ה"רק" מנהל בשוק העסקי של היום אולם, מאמר חדש שפורסם לאחרונה באתר Effectory מזהיר מפני מגמה זו של ביטול וחוסר הערכה כלפי המנהל לעומת המנהיג.
מנהל ומנהיג הם שתי פונקציות שונות ושתי פונקציות חשובות(!) לארגון והן אינן נמצאות בתחרות אלא משלימות האחת את השנייה בדרך להצלחה
מנהל ומנהיג לא ממלאים את אותו תפקיד. אין להם את אותה מטרה ואותה שליחות. לכן, לא ניתן להשוות ביניהם כפי שלא ניתן להשוות בין תפוחים לתפוזים. ארגון טוב, ארגון חזק וארגון פורץ הוא אחד שיש לו גם מנהיגים וגם מנהלים. המנהיגים דרושים לארגון כי הם אלה שמביאים את החזון, את הבשורה, הם אלה שסוחפים ומראים את הדרך. מנהלים הם אלה שאחראים לביצוע, לתהליכים, לאנשים, לשיטות… ולתוצאות. האחד לא יכול להתקיים בלי השני או יותר נכון – האחד לא יכול להצליח בלי השני.
המנהלים, בכל הדרגים, הם אלה שמובילים את השינוי שעליהם מדבר המנהיג עם ברק בעיניים. הם מכתיבים נהלים, הם מקבלים החלטות, הם בוחרים טאלנטים, מקדמים אותם, מכוונים אותם… הניהול שלהם הוא קריטי להוצאה לפועל של אותו חזון ואותה בשורה של המנהיג. ללא אותה שורה של מנהלים אפקטיביים אך גם יצירתיים, משימתיים אך גם גמישים, אלה שיודעים לנווט בכל משבצת בארגון, המנהיג נותר חסר ערך וחסר משמעות.
לכן, דווקא היום, כששם המשחק הוא להניע אנשים, אסור לנו כארגון וכחברה לגרום למנהלים להרגיש שהם הידרדרו למקום שני. אסור לנו לגרום למנהלים להרגיש שהניהול הוא רק קרש קפיצה למנהיגות וכי רק מי שיגיע בסוף למנהיגות הוא מנהל טוב. גישה שכזו תבריח את האנשים הטובים ממסלול ניהולי והרבה מאוד אנשים מוכשרים יבחרו בין "מנהיגות או לא כלום" מבלי לעבור את שלב הביניים הלא כל כך זוהר ולא כל כך מוערך של ניהול. מצב שכזה, שבו העובדים הטובים באמת לא רוצים להשתלב במשרות ניהוליות, חושף את הארגון לסיכון שבו רק הבינוניים ומטה ירצו לפנות למסלול ניהולי. הסיכון שנשקף לארגון הוא עצום: מנהלים בינוניים ומטה לא יצליחו לקבל החלטות מושכלות, לקבוע מדיניות, להוביל תהליכים, להניע אנשים, לפקח על תהליכים… ואז, הארגון יפגע עסקית וגם מעמדו של המנהיג יפגע כי הוא יעמוד כעת בראש ארגון שלא מגיע לשום מקום.
אנחנו, מנהלי משאבי אנוש, צריכים לזכור שכדי שארגון יעבוד ויצליח(!), אנחנו צריכים להשקיע בכולם ולהעריך את כולם. מהעובד המקצועי בדרגה הנמוכה ביותר ועד למנהיג, כולל המנהלים לרוחק הארגון. כדי להשיג את זה, אנחנו חייבים להפסיק להשוות בין מנהיג למנהל ולהפסיק (אחת ולתמיד) להעדיף את האחד על פני השני.
נפתחה ההרשמה המוקדמת לכנס פיתוח ארגוני. מהרו להבטיח את מקומכם! פרטים והרשמה כאן
