נושא החדשנות מעלה בעיות רבות: מעצם היותה, חדשנות מעוררת חשש אצל עובדים ומנהלים (ואנשים בכלל). למה לשנות אם אנחנו רגילים לשגרה ולהרגלים הישנים. מכאן שישנם חסמים רבים.
יחד עם זאת חדשנות היא דרך לשפר מוצרים ותהליכים בארגון, וכמובן היא מקום מצוין ליצירתיות וליוזמה של מוצרים ותהליכים חדשים. בעיקר בעידן הנוכחי בו התחרות היא כה דינאמית, חדשנות היא הכרחית בכל עסק, החל מהקטן ועד למסועף ביותר. על מי מוטלת האחריות על חדשנות? רבים יגידו כי על המנכ"ל ובעצם על כל מנהל שמוביל תחום, פרויקט מוצר, ובצדק רב. יחד עם זאת למנהל משאבי האנוש ישנה הראייה הרחבה והאובייקטיבית על הארגון יותר מכל בעל תפקיד אחר. הוא כפוף להנהלה ומחויב אליה, ויותר מכולם מכיר את העבודה מול העובדים – החל משלב ההיכרות עמם כמועמדים לעבודה, דרך כניסתם לתפקיד והשתלבותם במקום העבודה וכלה במסלול הקריירה המתפתח שלהם. ככזה, עליו לקחת על עצמו אחריות על הטמעת ראייה של חדשנות בארגון. עליו לעודד את המנהלים וללוות אותם בתהליך השינוי במחלקותיהם, ולסייע להם בעיקר בפן הביצועי.
החסמים מפני חדשנות ושינוי כלשהו בארגון מאפיין כאמור כל סוג של עובד, והם לרוב נובעים מהסיבות הבאות:
- ריכוז והתמקדות בפעילות השוטפת.
- חוסר השראה ויצירתיות. לעתים כשהארגון נמצא במצב יציב, הזרימה והרגל השגרה השוטפת מביאה להעדר יצירתיות בנושא חדשנות ושינוי.
- תרבות ארגונית שאינה מעודדת שינויים. בירוקרטיה העוצרת שינויים, תרבות נהלים קשים לשינוי ותרבות של העדר אמון בגורמים המציעים שינוי.
- העדפה שלנו כבני אדם להישאר באזור הנוחות שלנו.
הכרה בחסמים אלה והעלאה של דיון על ידי מנהל משאבי האנוש בארגון, יקדמו את נושא החדשנות. גם את רומא לא בנו ביום אחד, ושינוי מצריך שינוי בגישה של העובדים והמנהלים השותפים לעשייה בארגון. על כן מודעות לחסמים היא חשובה ביותר.
לאחר מכן, כדי להטמיע חדשנות בארגון יש למפות את הידע הקיים בארגון, את המוצרים והשירותים שלו. הצעה לחדשנות בנוגע לכל מוצר/ שירות תדגיש ותבליט את היתרון שיהיה לארגון ביחס למתחריו. כדי להצליח בכך יש להתאים את הרעיונות לאסטרטגיה של הארגון. מומלץ להתחיל בשינויים קלים ובשיפור השירות/ המוצר, ולא בשינויים מהותיים ודרסטיים שיכשילו מראש את תהליך החדשנות. כישלון יביא לירידה במוטיבציה עתידית לחדשנות שינוי ובסיכוי נמוך לשיתוף פעולה מצד גורמים בארגון.