שיעור המשרות הפנויות בישראל הגיע בשנת 2022 לכחמישה אחוזים, שיעור המהווה שיא היסטורי, אבל שיעור האבטלה נותר דומה לרמתו בשנת 2019, כך עולה מדו"ח עלייתן ונפילתן של המשרות הפנויות על הקשר בין שיעור האבטלה והמשרות הפנויות בעקבות הקורונה, שפירסם משרד העבודה באפריל השנה.
מחברי הדו"ח מסבירים, כי הסיבה לכך היא שבעקבות משבר הקורונה, ירדה יעילות ההתאמה בשוק העבודה בכ-10 אחוזים.
יעילות ההתאמה, מסבירים מחברי הדו"ח, היא מידת האיכות והמהירות של החיבור בין מחפשי העבודה למשרות פנויות.
לדבריהם, אחת הסיבות לירידה ביעילות ההתאמה, היא התגברות של ההקצאה מחדש של העובדים.
מדובר בתהליך במסגרתו התרחבו ענפים ופעילויות מסוימות במשק, על חשבון אחרים, ועל ידי כך גורמים למעבר של עובדים מענף אחד לאחר.
בין הענפים שהתרחבו מאז פרוץ המשבר ניתן למצוא למשל את ענפי המידע והתקשורת (הייטק), ענפי הבריאות וענף הבינוי.
עם הענפים שהתכווצו בהיבט של עובדים נמנים אומנויות, בידור ופנאי, שירותי אירוח ואוכל, ושירותי ניהול ותמיכה.
אמנם בחלק מהענפים האחרים במשק תהליך זה הואט, אבל בסך הכול בשנים 2022-2020 הוכפל ההפרש בין שיעור השינוי במשרות שכיר בכל ענף, לבין שיעור השינוי הכולל של המשרות במשק – בהשוואה לממוצע 2019-2013.
למרות הירידה ביעילות ההתאמה (כלומר, במידת האיכות והמהירות של החיבור בין מחפשי העבודה למשרות פנויות), מציין הדו"ח, כי ניכר שהזעזוע בעקבות משבר הקורונה, גרם לירידה זמנית בלבד ביעילות התאמה בשוק העבודה, ועם ההתאוששות מהמשבר החלה התכנסות הדרגתית למצב שהיה טרום הקורונה.
שיעור המשרות הפנויות מהווה מדד מרכזי בשוק העבודה והוא מעיד על עוצמת הביקוש לעובדים.
שיעור גבוה של משרות פנויות נמדד כאשר שוק העבודה נמצא קרוב לתעסוקה מלאה, ומעסיקים מתקשים לגייס עובדים. כתוצאה מכך, משרות רבות נותרות בלתי מאוישות.
כאמור, בתחילת שנת 2022 שיעור המשרות הפנויות בישראל הגיע לכמישה אחוזים, שיעור המהווה שיא היסטורי. גם בארה"ב ובאירופה נרשמו שיעורי משרות פנויות גבוהים מאוד.
באיחוד האירופי, עם ההתאוששות ממשבר הקורונה, חלה עלייה בשיעור המשרות הפנויות שלוותה בירידה בשיעור האבטלה לשפל היסטורי חדש.
לעומת זאת, בישראל ובארה"ב שיעור האבטלה נותר דומה לשיעור האבטלה שהיה לפני משבר הקורונה (למרות שיעור המשרות הפנויות הגבוה.
הגידול בשיעור האבטלה הטבעי יכול להעיד על פגיעה ביעילות ההתאמה בשוק העבודה, שמשמעותה, כאמור, היא מידת האיכות והמהירות של החיבור בין מחפשי עבודה למשרות פנויות.
היעדר התאמה כזאת יכול לנבוע, בין השאר, מפערים במיומנויות או מהבדלים גיאוגרפיים בין מבקשי העבודה לבין היצע המשרות.
לאחרונה פורסמו בארה"ב הערכות, לפיהן בעקבות משבר הקורונה ירדה יעילות ההתאמה בשוק העבודה האמריקאי בכ-10-20 אחוזים, בשל המשבר הכלכלי העולמי.
מנגד, נראה כי עודף הביקוש הנוכחי לעבודה באיחוד האירופי נובע בעיקר מההתאוששות מהירה בפעילות הכלכלית, בעוד שהשפעת המשבר על יעילות ההתאמה שם היתה זניחה.
מחברי הדו"ח של משרד העבודה מעריכים, כי יתכן שההבדל בין שוק העבודה האמריקאי לשוק העבודה באיחוד האירופי, נובע מתוכניות שימור עובדים באירופה, שכללו סבסוד ממשלתי לשכר, בד בבד עם קיצוץ בשכר ובשעות העבודה.
נראה שתוכניות אלה הצליחו לשמור על היחסים בין העובדים למעסיקים. כתוצאה מכך, שוק העבודה באיחוד האירופי חווה תנודות מתונות יותר וחזר מהר יותר לרמות התעסוקה שלפני המגפה.
עוד מסבירים מחברי הדו"ח, כי 'שיעור הקליטה', כלומר שיעור העובדים שנקלטו במקומות עבודה, או במילים אחרות, שיעור המובטלים שמצאו עבודה בחודש העוקב, נוטה לרדת בעיתות של מיתון כלכלי.
בהתאם לכך, שיעור הקליטה במקומות עבודה, של בלתי מועסקים בישראל (לא כולל נעדרי קורונה), ירד ירידה חדה עם פרוץ משבר הקורונה.
עם התאוששות הפעילות הכלכלית החל שיעור קליטת עובדים במקומות עבודה לעלות בחזרה, עד שבמחצית השנייה של 2022 חזר לרמתו מלפני המשבר.
