קהילת הגיוס בארץ מייחסת לא מעט חשיבות לרשתות החברתיות פייסבוק ולינקדאין. את ערוץ התקשורת טוויטר לעומת זאת, מעט מאוד מכירים באמת ומעט מאוד ישראלים בכלל עושים בו שימוש. מדוע טוויטר לא תפס תאוצה בארץ? יתכן שבגלל שהוא באנגלית ולא קיימת ממש אופציה לפלח את הגולשים (בעלי כרטיסים ועוקבים) בפילוח גיאוגרפי, פילוח לפי גיל ותחומי עיסוק. אולי כי טוויטר נתפס בעיני העולם כערוץ להעברת מידע וחדשות – ואולי פשוט לא מיתגו אותו נכון. אולם בעוד שהישראלים כמעט ולא עושים שימוש בטוויטר כערוץ להפצת משרות, בעולם הוא ביסס את מעמדו כערוץ השני בגודלו בהפצת משרות עם ממוצע חודשי של 2 מיליון משרות.
איך הפך ערוץ התקשורת טוויטר לפלטפורמה השנייה בגודלה בעולם המפגישה בין מחפשי עבודה לארגון המגייס?
על פי חברת ההשמה Gozaik, אתר טוויטר הפך במרוצת השנים מאתר חדשותי למנוע חיפוש המאפשר אינטראקציה אפקטיבית בין המגייסים למועמדים. על פי נתונים שנאספו מהחברה בחודשים האחרונים, בכל דקה נתונה מתפרסמות בטוויטר בממוצע 15 משרות.
ספר לי על עצמך ב-140 תווים/ תאר לי את המשרה ב-140 תווים
140 תווים זה כל מה שמתאפשר לגולש לכתוב בטוויט (ציוץ בודד). השיח בין המועמד לארגון מצטמצם ל-140 תווים בלבד. קורות החיים של המועמד מצד אחד ומודעת דרושים מטעם הארגון מהצד השני – שניהם 'נדחסים' לציוץ אחד המכיל 140 תווים בלבד. טוויטר מהווה נקודת מפגש שונה בין המועמדים למגייסים. הוא שונה מהרשת החברתית פייסבוק , המאפשרת לכל חבר להעלות לעמוד האישי שלו כמה תמונות שהוא בוחר, לצרף כמות בלתי מוגבלת של חברים ולהפיץ כמות בלתי מוגבלת של פוסטים או לייקים.
טוויטר שונה מהרשת החברתית העסקית לינקדאין שגם היא מאפשרת לכל חבר לכתוב על עצמו בהרחבה, כמעט ללא הגבלה. שתי הרשתות החברתיות הללו (פייסבוק ולינקדאין) סומנו כפלטפורמות ייעודיות לגיוס עובדים כבר בתחילת דרכן שכן קהילת המגייסים זיהתה את הפוטנציאל של הרשתות התומכות במטרות הגיוס המסורתי. המגייסים זיהו שיש להם כלי הנותן להם מידע מדויק על מועמדים (מהיכן הם, במה הם עוסקים, היכן למדו, מהם תחומי העניין שלהם, אל מי הם מקושרים, כיצד הם מתבטאים וכו'). הכרטיסים האישיים של המועמדים בפייסבוק ובלינקדאין החליפו את קורות החיים בגרסה המסורתית אך בו בעת, הם סיפקו פחות או יותר את אותם נתונים (בעיקר הפרופיל בלינקדאין שיועד למטרת חיפוש עבודה/ גיוס עובדים).
טוויטר מביא איתו משהו שונה לחלוטין. את המקום לתמונות, פרטים אישיים, טקסט חופשי וקישורים, המתאפשרים בפייסבוק ולינקדאין, מחליף ערוץ החדשות התמציתי והתזזיתי. ג'ו בודזינסקי, מייסד ומנכ"ל Gozaik מסביר: "טוויטר הפך לנקודת מפגש אופטימלית בין המגייסים למועמדים בגלל שהוא מאפשר ערוץ תקשורת דו-כיווני ומידי. אני חושב שיש כאן מהפכה בכללי המשחק של עולם הגיוס. עולם הגיוס הופך להיות מהיר יותר, קצר יותר, חסכוני יותר ויעיל יותר." לדברי בודזינסקי, טוויטר מהווה כיום את המודל הקרוב ביותר לגיוס בזמן אמת.
לדברי בוזינסקי, ממחקר שעקב אחרי התנהגות הגולשים בטוויטר, עולה כי בחודש אוקטובר 2013 פורסמו 500,000 משרות על ידי למעלה מ-100,000 ארגונים מגייסים. קצב הגידול של המשרות המפורסמות, הארגונים המגייסים והמועמדים, העושים כולם שימוש בטוויטר כנקודת מפגש – גדל ב-32%. אם להסתמך על קצב הגידול המאסיבי הזה, הרי שב-2014 ממוצע המשרות החדשות שיתפרסמו בטוויטר יגיע לכ-2 מיליון בחודש.
את מי מגייסים יותר?
טוויטר הוא ערוץ גיוס אפקטיבי לעובדים צעירים בגילאים 18 עד 20, אלה שגדלו עם טלפונים חכמים ועושים שימוש באינטרנט דרך מובייל, טאבלטים ומחשבים ניידים. חשוב להם להיות מחוברים בכל עת ומכל מקום ולצרוך מידע תקשורתי או להפיץ ידיעות בכל זמן נתון.
טוויטר הוא ערוץ אפקטיבי לגיוס עובדים טכנולוגיים ועובדים מעולם התקשורת / מדיה / פרסום. אולם התחום שבו נעשה השימוש המירבי בטוויטר לצורך חיפוש משרה/ חיפוש מועמדים הוא מכירות.