כשהחזקות והיציבות מבין החברות בשוק העולמי מפטרות, מצמצמות, מקפיאות גיוסים ומגדירות מחדש תפקידים, הנושא של עבודה יציבה הוא בגדר 'פיל בחדר'.
היום יותר מתמיד עובדים מעדיפים לפנות לחברות המבטיחות יציבות תעסוקתית, אולם אף חברה לא יכולה להבטיח לכלל עובדיה יציבות כזו. זאת כיוון שמושג זה פשוט איננו ניתן ליישום בשוק העבודה המודרני.
כמו המנהלים בארגון, גם העובדים יודעים שהעתיד איננו מובטח להם במאת האחוזים אבל הם שואפים לאחוז גבוה של ביטחון.
אז איך בכל זאת הופכים מקום עבודה למקום עבודה בטוח בהשוואה למקומות אחרים בשוק? דייב קריפס (Dave Crips), יועץ פיתוח ארגוני מקנדה אשר ניהל את החברה HR Hudson Bay com, שגרפה את התואר 'מקום העבודה הטוב ביותר לעבוד בו', מסביר כי אומנם לא ניתן להבטיח לעובדים ביטחון תעסוקתי ב-100%, אולם ניתן להבטיח להם כי החברה עושה 100% מאמצים כדי לשמור על ביטחונם התעסוקתי. מחויבות היא דו-כיוונית ודורשת השקעה משני צדי המתרס.
הטיפים של קריפס ליצירת ביטחון בעבודה
• הימנעות מתנודות קיצוניות במצבת כוח האדם ככלל
יש להימנע מגיוסים מאסיביים בתקופות אופטימיות (ועוד יהיו כאלו לטענתו), משום שאחריהן תמיד מגיע שפל וזה מאלץ חברות לעבור שינויים דראסטיים במצבת כוח אדם, כאשר גם שינויים טובים במקרה הזה מוסיפים זעזועים למערכת אבל הם בעיקר טומנים בחובם פיטורים עתידיים.
• השקעה בפיתוח הדרכות והכוונה תעסוקתית בהתאם לצרכי החברה
חשוב להשקיע כמה שיותר בפיתוח ההון האנושי ובעיקר בהדרכות מקצועיות. זאת על מנת שכוח האדם בארגון יהיה איכותי מספיק לתפקד במבנה הקבוע גם בתקופות אופטימיות, דהיינו להתמודד עם היקף עבודה גדול יותר ויחד עם זאת, פיתוח ההון האנושי מבחינה מקצועית יאפשר לארגון בבוא העת, לנייד עובדים מתפקיד מסוים לתפקיד אחר בארגון, מבלי שיהיה צורך לפטר ולגייס מחדש.
• ביטחון תעסוקתי כפונקציה למחויבות הדדית בין העובד לארגון
ארגון צריך לשדר לעובד שמקומו מובטח כל עוד הוא, העובד, עושה מעל ומעבר מבחינתו בהיבט המקצועי. חוסר היציבות יש בכוחה להניע עובדים להשקיע, ללמוד, להתקדם ולתת מעצמם, וזה מהווה יתרון כאשר הארגון משכיל לנתב את מעט חוסר הביטחון למישור חיובי. יש כאן הליכה על קצה חבל דק, כי מחקרים מראים שאנשים שסובלים מחוסר ביטחון תעסוקתי אינם מממשים את הפוטנציאל שלהם (הם דואגים ואינם מצליחים להתרכז בעבודה ו/או שבמקביל הם מחפשים מקום עבודה חילופי). מאידך גיסא, עובדים הנוטים לחשוב שמקום העבודה מובטח להם עד הפרישה לגמלאות הופכים שאננים, והתפקוד שלהם במקרה הטוב נשאר זהה ובמקרה הלא טוב הם נשחקים והופכים פחות ופחות אפקטיביים. ארגון השואף ליצור מקום עבודה בטוח צריך להתנות את הביטחון בתרומת העובד לארגון, במחויבותו להצלחה, במוכנות שלו להתגמש ולהתאים את עצמו לתנאי השוק המשתנים ולדרישות המשתנות של הארגון בהתאם. דהיינו, מסירות, יכולת למידה, כושר הסתגלות, גמישות מחשבתית ומוכנות להקרבה לטובת הארגון – הם מה שיבטיחו לעובד יציבות במקום העבודה.
