סביבת עבודה
כמה חברות גדולות, בעיקר מתחום ההי-טק, בנו את סביבת העבודה שלהן כמתחמי הכול-כלול שמציעים לעובדיהן את כל מה שהם צריכים בחיים במקום אחד – גם ביזנס וגם פלז'ר. כולם שמעו – ורבים גם חלמו – על משרדי גוגל עם בתי הקפה, חדרי הכושר, שולחנות הפינג-פונג ושאר הפינוקים שגורמים לעבודה להיראות כמעט כמו שהות בכפר נופש.
ג'ודי ת'ומפסון וקאלי רסלר, יוצרות מודל ROWE (Results-Only Work Environment), שיטת הערכה שמבוססת על הישגים ולא על נוכחות במקום העבודה, מעלות בבלוג שלהן את השאלה האם מתחמי החלומות האלה הם אכן רעיון טוב, או שיש בהם מרכיב בעייתי מהותי.
מתחמי העבודה המושקעים כוללים מרכזי כושר, שרותי ניקוי יבש, שרות קונסיירז' (שליח אישי), בתי קפה, מסעדות, חדרי מנוחה, גני ילדים, טניס שולחן, מקרר בירות ועוד כמה פינוקים שרובנו פוגשים רק בסופי שבוע בבית מלון. עם על ההטבות והנעימויות האלה, מי בכלל רוצה לצאת מהעבודה וללכת הביתה? בתקופת בועת ההי-טק גם בישראל יכולתם לשמוע חברים ובני זוג של עובדים ועובדות בהי-טק מספרים בקנאה על המסג'יסטים שמגיעים למשרד, על המקררים הגדושים ועל שרותי הכביסה שהוענקו להי-טקיסטים העמלים כנמלים השועטות אל האקזיט הנכסף.
ת'ומפסון ורסלר אומרות שגם כעת חברות רבות, קטנות וגדולות, בונות לעצמן מתחמי עבודה כאלה, שאותם ת'ומפסון ורסלר משוות למתחמי כתות. חברת Zappos שעוסקת במכירת אביזרי אופנה אונליין בונה כעת מתחם בלאס וגאס, על ה- Googleplexשל חברת Google כולם כבר שמעו וגם על המתחם של חברת Apple שבנוי בסגנון של קמפוס אוניברסיטאי.
הארגונים האלה יצרו מתחמים שבהם העבודה היא הבית. בזאפוס מעודדים את העובדים לבלות יחד גם אחרי שעות העבודה כדי לחזק את מערכות היחסים ביניהם. "אנחנו לא ממש מאפשרים עבודה מהבית. אנחנו רוצים שהעובדים יתקשרו זה עם זה, יבנו מערכות יחסים אישיות ומערכות יחסים גם מחוץ לעבודה," אמר בראיון לעיתונות טוני הסיה, מנכ"ל החברה.
החיים תחת עינו הפקוחה של הבוס
נראה כאילו החברות הללו, שמטשטשות את הקו שבין חיים מקצועיים לחיים פרטיים, עושות בחוכמה. שלוש החברות שהוזכרו לעיל מפורסמות בהצלחתן העצומה. אבל ת'ומפסון ורסלר רואות את הצד השלילי שבבניית "מתחמי הכת" לעובדים. הבעיה הראשונה היא העלות. עסקים רבים מוציאים כסף על פינוקים במקום להשתמש בו למשל למתן בונוסים אישיים על יצירתיות, דבר שעובדים מעריכים וזקוקים לו יותר. הבעיה השנייה היא ששיטת המתחמים מעלימה את חופש הבחירה והאוטונומיה. אנשים רוצים לבחור את גן הילדים של צאצאיהם, את מכון הכושר והמסעדה שבהם הם מבלים. אנשים רוצים לבחור מתי והיכן הם מסיימים את העבודה שלהם ולהיות זמינים עבור המשפחות והקהילות שלהם הם שייכים.
מקום עבודה שכולל יותר ויותר פונקציות ששייכות באופן מסורתי לחיים הפרטיים גורם לאנשים לאבד שליטה על חייהם. מקום העבודה הופך להיות הבית והמעסיקים יכולים לנטר את פעילותם של העובדים בזמן שהם מספקים להם את כל הדברים שהעובדים אמורים להיות אסירי תודה עליהם. השיטה הזאת היא אנטי-תזה לאוטונומיה ולאחריות אישית, והיא במידה רבה הופכת את המעסיקים להורים ואת העובדים לילדיהם הקטנים.
