המצב הכלכלי ושוק העבודה
המציאות הכלכלית שינתה את מעגל החיים המסורתי של עבודה ופרישה. היום לוקח לצעירים זמן רב יותר להתקבע בקריירה ומבוגרים דוחים את היציאה לגמלאות. נוסף על כך מערכות היחסים בין השכלה, עבודה ופרישה כבר אינן ליניאריות כבעבר. כך מלמד מחקר של המרכז לחינוך וכוח עבודה באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון.
במהלכן של 30 השנים האחרונות הגיל החציוני שבו עובדים צעירים הגיעו לעצמאות פיננסית עלה מ-26 ל-30 (בארצות הברית. בישראל למדנו לאחרונה שהתלות בהורים מתארכת אף יותר, בעיקר בשל יוקר המחייה ופחות בשל סיבות הקשורות לבניית קריירה). במקביל, מועסקים מבוגרים עובדים שנים רבות יותר. עם זאת, העובדים המבוגרים אינם מרחיקים את הצעירים ממעגל העבודה, זאת מכיוון שהצורך בפיתוח כישורים דחה את זמן בניית הקריירה בכמה שנים לאחר סיום הלימודים בבית הספר.
כלכלת הידע החדשה יצרה שלב חדש במעבר בין תלות של גיל הנעורים לבין עצמאות בוגרת. רבים נאבקים כעת לצלוח את השלב הזה. רק אחד מכל שלושה צעירים בשנות ה-20 המוקדמות וקצת יותר ממחצית הבוגרים בשנות ה-20 המאוחרות מועסקים במשרה מלאה.
העשור האבוד
תוצאות המגמות האלה יחד עם השפעות המיתון יצרו "עשור אבוד" עבור אנשים צעירים, המתאפיין בגישה מופחתת לעבודות במשרה מלאה. בין השנים 2000 ו-2012 ירד שיעור המועסקים הצעירים בארצות הברית מ-84% ל-72%. הנפגעים העיקריים:
• גברים צעירים ששיעור התעסוקה המלאה שלהם צנח מ-80% ל-65%.
• בוגרים ובוגרות צעירים ללא השכלה מעבר ללימודים בבית הספר, ששיעורי התעסוקה שלהם ירדו מ-63% ל-53%.
עובדים מבוגרים יותר בעלי תואר ראשון, בעיקר נשים, נשארים זמן רב יותר בשוק העבודה:
• 62% מהנשים בנות 55 ויותר היו מועסקות ב-2012 בהשוואה ל 42% ב-1987. בקרב בני 65 ויותר יש לבעלי תואר ראשון סיכוי גדול פי שניים להיות מועסקים בהשוואה לאלה שהם בוגרי בית ספר בלבד.
• עובדים בעלי השכלה גבוהה כלשהי והכשרה מקצועית מהווים 62% מהעובדים בני ה-65 ומעלה, בהשוואה ל-38% שמהווים בעלי ההשכלה הפחותה.
על אף הנתונים, החוקרים אומרים שהגידול בכוח העבודה המבוגר אינו פוגע בתעסוקתם של בוגרים צעירים. כתוצאה מגידול הדרישות להון אנושי, צעיר או מבוגר, מוסדות ההשכלה והתעסוקה שנוסדו במאה ה-20 כחלק מהמערכת התעשייתית של אותם זמנים כבר אינם מסונכרנים עם כלכלת המאה ה-21. הצעד הראשון למערכת עבודה ולמידה מודרנית הוא שקיפות רבה יותר בהתאמה בין תוכניות ההשכלה הגבוהה לבין מסלולי קריירה. נוסף על כך, בוגרים צעירים יצטרכו לשלב עבודה ולימודים בשלב מוקדם יותר ביצירת הקריירה שלהם, ובוגרים מבוגרים יותר יזדקקו למעבר חד פחות בין עבודה לבין פרישה – כאן נראה שישראל צועדת עם רוח הזמן לפחות בנוגע לתוכנית משרד האוצר למתוח את גיל הפרישה ל-70 ולבצע את המעבר מעבודה לגמלאות באופן הדרגתי.
