כל אחד מאתנו הוא עבריין פוטנציאלי. למשל, כאשר אנו נוהגים הרבה בכבישים. אם אנחנו מעסיקים או עוסקים בניהול עובדים, אנחנו קרובים יותר לאפשרות להפוך לעבריינים, וזה די מדאיג. לא צריך לרחם על אף מנהל ועל אף מעסיק, אך יש מספיק מאלה שבאמת ובתום לב עושים כל מאמץ בכל כוחם לשמור על החוק, לשמור ולהיזהר על עובדיהם, אך מה לעשות, זה יכול לקרות לכל אחד ולפעמים מרוב חוקים לא רואים את היער.
בפועל, העדר חוקים ברורים או חוקים המוצבים בסתירה לחוקים אחרים, גורמים לבלבול אצל רכזי משאבי אנוש וכוח אדם, הפונים בעת הצורך בשאלות למנהלים שלהם, וגם הם לא יודעים הכל. אז אלה פונים ליעוץ משפטי. בינתיים חייבים להקפיא את העסקת העובד או את ההתנהלות עמו, והשעון ממשיך לתקתק והעבודה חייבת להיעשות. הלחץ גדול, וככל שהוא גדל – כך גדל גם הסיכוי לעבירה בתחום דיני עבודה.
הנה לכם דוגמה. מעסיק המראיין עשרות עובדים לעבודה הכוללת משמרות בשישי-שבת, חייב לזכור כי אסור לו להעסיק עובדים יהודיים במשמרות אלה. אז הוא מפרסם מודעות במגזר הערבי, ומתחיל לקבל מועמדים לראיונות. אולם, איך ידע כי מי שעומד מולו הוא אכן לא יהודי? אותו מעסיק בדיוק קרא ושינן את האיסור על פי החוק לשאול עובד האם הוא ערבי, או נוצרי או בכלל, פן יואשם באפלייה, והוא בכלל שוחר שלום…
וזו רק דוגמה אחת. מעסיקים גדולים כקטנים צריכים לעצור את שטף עבודתם ולוודא בכל רגע נתון כי הם אינם עוברים על חוק כלשהו, בתוך סבך החוקים הגדולים, הקטנים והבינוניים ואלה שסותרים זה את זה.
אז לגבי הסוגייה הזאת החלטנו לחסוך לכם את הזמן, ופנינו לעורך הדין עודד ערמוני המתמחה בדיני עבודה. הצגנו בפניו את השאלה וזוהי תשובתו:
"אכן, אסור להפלות עובדים או מועמדים לעבודה בשל הלאום שלהם. שאלה או מודעה שמטרתה לסנן עובדים על פי דתם או הלאום שלהם, תהיה לא חוקית.
אבל ישנם עניינים שבקשר עמם זו בהחלט שאלה רלבנטית, למשל שאלת יום המנוחה השבועי. חוק שעות עבודה ומנוחה מטיל על מעביד את החובה לתת לעובד יהודי מנוחה שבועית הכוללת את השבת ואילו לעובד שאינו יהודי מנוחה שבועית שכוללת את יום שישי, שבת או ראשון על בחירתו.
על מנת לקיים חובה זו כראוי המעביד חייב למעשה לברר את הלאום/ דת של העובד. על פי חוק שעות עבודה ומנוחה אסור למעסיק להעסיק עובדים ביום המנוחה השבועי שלהם אלא אם יש להם היתר מהתמ"ת ולא רק שאין פסול בבירור שאלת הלאום והדת לצורך זה אלא שהכרחי לעשות זאת. בכך אין לגרוע כלל מהדרישה החד משמעית לשוויון והאיסור המוחלט על הפליה".
אז מעסיקים ומנהלים יקרים, גזרו ושמרו את תשובתו של עורך הדין ערמוני. אין לכם ברירה אלא לא לזוז מילימטר מבלי להתייעץ עם המומחים בנושא הכה רגיש כיום, דיני עבודה. זה מפריע לשטף ולקצב העבודה, אבל עדיף לא לעמוד ביעדים מאשר לעמוד מאחורי סורג ובריח.
הצעת ייעול: לארגן מחדש את החוקים ולדאוג שלא יהיו יותר מדי חוקים שסותרים האחד את השני. הצעה מציאותית יותר: פשוט לגייס עובד או עובדת שתהיה אחראית על דיני עבודה בלבד, בנוסף ליועץ המשפטי העסוק כל כך. פתחו משרת רכזת דיני עבודה שתשב באופן קבוע במחלקת משאבי האנוש, ושתהיה זמינה לכל מנהלי החברה לצורך מענה לשאלות ובירור סוגיות, ושתהיה בקשר צמוד עם עורכי הדין של החברה. תחשבו על זה.
