מנהל מחלקת הוויטמינים בסניף עדן טבע מרקט ברחובות, הגיש תביעה כנגד מעסיקיו כאשר גרשו אותו מהסניף בבושת פנים בעזרת המשטרה. לטענתו, הוא התבקש על ידי מנהל הסניף לעבוד שעות ארוכות יותר במהלך המשמרת היומית, בשל צמצום עובדים. העובד סרב בטענה כי סוכם עמו אחרת בחוזה העבודה.
כשהגיע לעבודה בשעה הרגילה, הוא הוא התבקש על ידי מנהל הסניף לצאת, וכשהתפתח ויכוח מנכ"ל רשת נתן הוראה לקרוא למשטרה ולגרשו מהסניף בטענה כי הוא מסיג גבול.
מנהל המחלקה תבע את הרשת, בטענה כי סולק ממקום עבודתו בבושת פנים, למרות שמנהליו היו שבעי רצון מתפקודו בעבודה ולמרות שבזכות עבודתו המחלקה תפקדה כראוי ואף שגשגה. לדבריו מנהליו הרבו לשבח אותו על עבודתו. הוא טען כי שמו הוכתם בפני העובדים והלקוחות כאשר הוא פונה מהסניף על ידי שוטרים. בנוסף, טען כי פוטר ללא ששולמו לו דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וזכויות נוספות המגיעות לו כמו שחרור כספי הפנסיה. עבור השפלתו תבע העובד פיצוי של 100 אלף שקל.
בתביעה שהגיש לפיכך כנגד הרשת לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, טען כי פוטר מבלי ששולמו לו דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וזכויות נוספות, ולא שוחררו כספי ביטוח המנהלים שלו. עוד טען, כי סילוקו ממקום העבודה באמצעות המשטרה גרם להשפלתו בפני העובדים והלקוחות, ולפיכך, ביקש פיצוי נוסף של 100 אלף שקל על עגמת הנפש שנגרמה לו.
הרשת טענה להגנתה כי לאחר שינוי שעות העבודה שלו, תנאי העסקה שהיה מעוגן בחוזה ההעסקה שלו, העובד זנח את עבודתו וסרב לעבוד בשעות העבודה העדכניות בהן נדרש לעבוד. ביום האירוע מנהל המחלקה התבקש להגיע בשעה מאוחרת יותר, ולמרות זאת הקדים. כשהתבקש לעזוב מאחר שעבודתו אינה נחוצה משעה מוקדמת יותר, הוא סרב, ובקשות חוזרות ונשנות לא עזרו. לטענת הרשת הוא החל לצעוק ולהתפרע וכי למנהל שמעליו לא היתה ברירה אלא להזעיק את המשטרה, על פי הוראת המנכ"ל.
מכורח נסיבות אלה טענה הרשת כי העובד בחר להתפטר ועל כן הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורין וגם לא לפיצוי על עוגמת נפש.
השופט יוסף יוספי קיבל את טענות העובד מנהל המחלקה, על סמך עדותו הכנה והאמיתית. השופט קבע כי הנהלת הרשת נמנעה להביא עדויות רלוונטיות, ובמיוחד את עדותו של המנכ"ל.
נפסק כי שינוי שעות העבודה לא נעשה כדין, מכיוון שהן נעשו בניגוד להסכמתו של העובד. כשהעובד התנגד לשינוי וניסה לעמוד על זכויותיו הוא קיבל מכתבי איום והפחדה, כדי לגרום לו להתפטר בעצמו. משלא עשה זאת, התדרדרו יחסי העבודה עד כדי ויכוח לוהט, סילוקו ממקום העבודה והכתמת שמו.
העובד, נקבע בפסיקה, הנו מנהל בכיר שהביא הישגים יפים למחלקה אותה הוביל. הוא פוטר ללא כל סיבה, וגורש על ידי המשטרה, שללא ספק לא נועדה לפתור מחלוקות בין עובד למעביד והוזעקה שלא בתום לב.. אופן הפיטורים והשפלת העובד הנה פסולה, ועל כן נדרשה הרשת לשלם לו פיצוי בסך של 107 אלף ועוד 750 שקלים בבגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, ובגין פיצויי פיטורין, מתן הודעה מוקדמת ואי עריכת שימוע.