"מודל הפנסיה הקיים דורש שינוי וחשיבה לעומק. האם המודל החכ"מ (מנגנון הקובע מסלולי השקעה שונים בגילאים שונים במטרה להקטין את הסיכון הגלום בתיק ההשקעות של החוסכים הקרובים לגיל פרישה, מערכת HRus) הוא הנכון? איני בטוחה שזה השינוי הנדרש והנכון, אבל זה הכיוון שבחרו ברגולציה – כך אמרה ענת לוין, המשנה למנכ"ל כלל ביטוח, בפורום שוק ההון 100 DUN'S שערכה השבוע דן אנד ברדסטריט ישראל. "מדינת ישראל הוציאה את האחריות על החיסכון הפנסיוני מאחריותה לאחריות אישית, אולם בכך היא פגעה בציבור החלש ביותר. צריך לתקן את זה, ולדעתי המודל החכ"מ לא עושה זאת. נדרש אולי מסלול עם אג"ח מיועדות (אג"ח מדינה מבטיחות תשואה, מערכת HRus) או רובד מובטח. המודל הפנסיוני הקיים דורש שינוי".
אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש, הסכים עם הדברים. "האוצר מאוד מוטה לצרכן. אני לא מסכים עם כל הצעדים שמוסיפים לשוק סרבול, אבל הכיוון נכון. צריך לפעול לצמצום הריכוזיות הקיימת בשוק הפנסיה, וחסרים כלים טכנולוגיים כדי לשפר את השוק ולהתאים לדרישות הרגולציה. עובדתית, הציבור לא מבין את האחריות שמוטלת על כתפיו בחיסכון הפנסיוני. החוסך פיתח מודעות בהיבט של דמי הניהול ומחיר החיסכון". לדבריו, יש לפעול להקמת קרן פנסיה ברירת מחדל על מנת להתמודד עם בעיות אלה.
לדברי עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס נשואה , טען שהאוצר אוחז במוטו של דמי הניהול מבלי להתייחס לעניינים אחרים, שהם לא פחות חשובים. "הבעיה העיקרית של הפנסיה היא שיעור התחלופה (היחס בין השכר האחרון לגובה קבצת הפנסיה – מערכת HRus) הבעייתי, שהולך ומתעצם במדינת ישראל", הוא אומר. "המודל הצ'יליאני (המודל החכ"ם – מערכת HRus) לא יפתור את זה, מה שעשוי לפתור את הבעיה הוא אולי אפליה מתקנת לטובת בעלי שכר נמוך. לצורך הדוגמה, באמצעות דיפרנציאציה בין מקבלי שכר ברמות שונות ביחס לאג"ח מיועדות. אין סיבה שמקבלי שכר גבוה יזכו לשיעור זהה של אג"ח מיועדות בדומה לחלשים".
שאול אמסטרדמסקי: מדוע אין שום סיכוי שתהיה לכם פנסיה?
