ניהול משאבי אנוש
אנחנו מבלים את רוב שעות הערות בעבודה. לא יהיה מוגזם לומר שמתקיימות שם, גם אם באופן זמני, מערכות היחסים המשמעותיות ביותר בחיי היום יום שלנו. כפועל יוצא, הזמן שאנו חולקים עם קולגות וחברים לעבודה מזמן מצבים לא נוחים מכל מיני סוגים. מייקל צ'ירי מהאתר reed.co.uk מציע איך להיחלץ מהם.
ריחו של אחד העובדים, טבעי או לא, בלתי נסבל. אם בושם כזה או אחר נעים או לא זה עניין של טעם, אבל אם עובד או עובדת מפיצים ריחות שממש מפריעים לעבודה, אין ברירה אלא לפתוח את זה. פונים לאותו אדם באופן ישיר אך בדיסקרטיות, ואומרים לו את האמת. זה עלול להיות לא קל, אבל בסופו של דבר רוב הסיכויים שהוא או היא יודו לכם, אם לא בטווח הקצר אז בטווח הארוך. אם אינכם מספיק קרובים כדי לפנות אל האדם המאותגר ניחוחית בעניין הזה, בקשו מעובד אחר להסביר לו את המצב.
הגידו: אני מצטערת, אבל אני חושבת שאני אלרגית לבושם של מישהו. אני רגישה מאוד!
אל תגידו: אפשר בבקשה לפתוח חלון? הבושם שלך גורם לי לדמוע.
שכחתם את שמו של אחד העובדים. אתם מציגים בפני עובד או עובדת חדשים את המשרד. הם מצחקקים מהבדיחות הקטנות שלכם. הראתם להם היכן נמצאת יציאת החרום ועברתם אתו על נהלי הבטיחות. נראה שהכל בסדר. אבל אז אתם מתחילים לעבור בין אנשי הצוות ופתאום אתם לא מסוגלים לזכור את השם של אחד מהם. עד כמה שהדבר מביך, שכיחת שמות היא תופעה נפוצה למדי. עם מידה מספקת של הומור וביקורת עצמית תוכלו לצלוח את המצב הזה בקלות יחסית. אפשר לומר "הי, חבר'ה, אנחנו עושים היכרות. תהיו מוכנים לומר כמה מילים על עצמכם?" זה עדיף על "וזהו עוד עובד מוערך מאוד ובלתי נשכח. סליחה, תצטרך להזכיר לי…" מה שלא יהיה, רק אל תנסו לנחש את השם.
הגידו: אני כל כך מצטער, אני גרוע בשמות. הייתי שוכח אפילו את שלי אם לא היה לי תג שם.
אל תגידו: אני רוצה להגיד דויד… לא חכה, תום. אולי זה ניר? לא, זה דויד, נכון?
נתקעתם במעלית עם מישהו שאתם מנסים להימנע ממפגש איתו. זהו מצב שאנשי משאבי אנוש עלולים להיתקל בו, למשל אם יש חשש שאדם מסוים ישאל שאלות על מצבו בשלב שבו עדיין אי אפשר לשתף אותו בתשובות. זה יכול להיות גם מפגש עם חבר לעבודה, או מנהל לא נחמד ממחלקה אחרת שרודף אחריכם בקשר לאיזה דוח. לא משנה עם מי נתקעתם במעלית, הגישה היא אותה גישה, אף שיש כמה אפשרויות. אם אתם ממש ממש לא מסתדרים ואינכם רוצים להעמיד פנים, ניד ראש או חיוך קטן יספיקו בדרך כלל. במצבים אחרים אפשר להגיד שלום, לשאול מה נשמע ולעצור שם. האדם השני יהיה ער לחוסר הנוחות בדיוק כמוכם ולרוב ישמח ששברתם את הדממה. שיחת חולין אפשרית, אבל רק אם אתם מצטיינים בפרקטיקה הזאת. אם לא, ניסיון כזה רק יגרום לחוסר הנוחות להחמיר.
הגידו: הי, איך עובר עליך היום?
אל תגידו: ובכן, זה מוזר…
קיבלתם דוא"ל ובטעות לחצתם על "השב" במקום על "העבר". יש מצבים לא נוחים רבים הקשורים לטכנולוגיה. שליחת דוא"ל לאדם הלא נכון היא אחת מהם. הדבר היחידי שניתן לעשות במצב כזה הוא להתוודות. קחו את האדם המדובר הצדה והביעו בפניו את צערכם הכן על השגיאה. התנצלו על כל פגיעה שאולי נגרמה, הקשיבו לתגובה והגידו שאתם מקווים שכעת שני הצדדים יכולים להמשיך הלאה. כדאי לשים לב על מה לוחצים כשמשיבים לדוא"ל ולא לפעול על אוטומט.
הגידו: אני מצטערת מאוד. זה לא יקרה שוב.
אל תגידו: את לא מבינה בדיחה?
נתקלתם במקרה ברכילות משרדית. בכל מקום שבו יש פינת קפה ועובד קשקשן תהיה רכילות משרדית. הטוב יותר הוא להימנע ממנה, בעיקר אם אתם אנשי משאבי אנוש. אם תהפכו לחלק מהעניין, תזמנו לעצמכם צרות. גם אם אינכם מעורבים, ברגע שפיסת המידע תגיע בחזרה אל המקור, אתם תיראו אשמים כמו מי שסיפר לכם אותה.
הגידו: השיחה הזאת גורמת לי אי נוחות. אפשר לשנות את הנושא? (אפשר גם פשוט ללכת משם)
אל תגידו: אני מספר!
