ששון מנה, שותף מנהל ב"משגב" סוכנות לביטוח, ירצה בכנס חדשנות במשאבי אנוש על הרפורמות בעולם הפנסיוני ועל תפקידם של מנהלי משאבי האנוש בעולם המתחדש הזה.
"בעקבות כל השינויים אנו קוראים למעורבותה של מחלקת משאבי האנוש בנושא הפנסיה של העובדים, וזאת במקום להטיל את האחריות על מחלקות הכספים. פנסיה הוא תחום שפוחדים ממנו וחושדים בו, כולם בורחים מזה כי לא מבינים בנושא. אך כעת כשהחוק קובע כי האחריות כבר אינה מוטלת על המעסיק אלא על העובד, שרשאי לבחור את סוכן הביטוח ואת הקופות, על משאבי האנוש לקחת אחריות. פנסיה היא חלק מהרווחה לעובד, אבל זה משהו שעדיין לא הוטמע במחלקות משאבי האנוש".
לדבריו של מנה, כיום עומדים לרשות מנהל משאבי האנוש מבחר כלים להתמודדות עם הנושא באופן כזה שיטיב עם העובדים והמנהלים וישמר אותם. הנה מספר דוגמאות:
- מסלקה פנסיונית, במסגרתה עובד יכול לראות על מסך אחד לקראות את כל קופותיו על מסך אחד, שנותנת ללקוח ערך עצום.
- שינוי מהותי שצפוי בשנה הקרובה, במסגרתו כל עובד יהיה רשאי לבחור את סוכן הביטוח שלו, דבר שישנה באופן משמעותי את החוק והארגון חייב להיערך לו. אם כיום הארגון מתנהל מול מנהל הסדר אחד, בחירה חופשית של העובדים תביא להתנהלות מול עשרות ומאות סוכני ביטוח, בהתאם למספר העובדים בחברה. כבר כיום מוצע שירות המרכז את כל הפעילות הזאת עבור הארגון.
- שירותים מיוחדים עבור הארגון ועבור העובד בנפרד המוצעים ב"משגב", שמנה ממשיל אותם לרופא משפחה. כיום רוב מנהלי ההסדר מתפקדים כמנהלי הלקוח של העובד ושל הארגון. "השיטה הזו לדעתנו יותר לא עובדת" אומר מנה, ומסביר שסוכן הביטוח מבין את צרכי הלקוח ומפנה אותו לפי הצורך למומחה פנסיוני, מומחה בריאות, מומחה פיננסי וכדומה. בניגוד לסוכן שנמצא כל הזמן בפגישות ולכן כמעט ואינו זמין ללקוח, במסגרת שירות כזה הוא כן יהיה זמין עבורו (ולא רק בפגישות אלא גם במייל ובטלפון). וזה נותן הבדל גדול באיכות השירות והמוצר. חלק מרכזי מהשיטה הוא שחלה הפרדה בין השירות למעסיק לעובד.
- שירות נוספים כמו סידור כל הניירת הקשורה לפנסיה והכנת דו"ח מרוכז של מה יש ומה אין, והמלצות כיצד להמשיך הלאה. שירות זה אינו מצריך מחויבות להיות לקוח, וניתן לכל אדם; שירות ליווי לפקיד שומה, שירותי הלוואות ועוד.
לסיכום, הרפורמות בפנסיה מחייבת התארגנות דחופה מחדש של הארגון. הרפורמות העלו דיונים רבים על כך שעובדים רבים אינם יודעים דבר על תנאי הפנסיה שלהם, וכתוצאה מכך אלה שפורשים מגלים לתדהמתם כי הסכומים שיופרשו להם במהלך שארית חייהם הם קטנים מאוד ולא יאפשרו להם לחיות בכבוד. מנהלי משאבי האנוש צריכים להרים את הכפפה, להירתם ולקחת אחריות על הנושא – החשוב לא פחות מבונוסים ותגמולים חודשיים.