סקר המיומנויות הוא סקר בין-לאומי שעורך ארגון ה-OECD ביותר מ-30 מדינות. הסקר מודד באופן ישיר את רמת המיומנות של בוגרים מגיל 16 עד 65 במיומנויות היסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. לבוגרים השולטים במיומנויות אלו יש סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרויות ומהמשאבים הקיימים במדינות מפותחות, ואילו אלו שאינם שולטים במיומנויות אלה עלולים להישאר מאחור.
על פי הממצאים הראשונים שפרסמה הלמ"ס, ממוצע הציונים בישראל של בוגרים לשנת 2015-2014, נמוך מממוצע ה-OECD בכל אחד משלושת התחומים שנמדדו:
באוריינות קריאה – הממוצע בישראל 255 לעומת 268 בממוצע ה-OECD, והיא מדורגת במקום ה-28 מבין 34 מדינות.
באוריינות מתמטית – הממוצע בישראל 251 לעומת 263 בממוצע ה-OECD, והיא מדורגת במקום ה-29 מבין 34 מדינות.
בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת – הממוצע בישראל 274 לעומת 279 בממוצע ה-OECD, והיא מדורגת במקום ה-24 מבין 29 מדינות.
עוד נמצא בסקר כי הציון הממוצע של המשתתפים הצעירים גבוה מזה של המשתתפים המבוגרים בשלושת התחומים בכל המדינות. בנוסף לכך, שיעור חסרי מיומנות תקשוב עולה עם העלייה בקבוצת הגיל. בקרב היהודים מגמה זו נרשמת החל מגיל 40. בקרב הערבים, שיעור חסרי מיומנות תקשוב גדול בכל הגילאים משיעורם בקרב יהודים, ומגמת העלייה האמורה חדה יותר ובאה לידי ביטוי כבר מגיל 30.
פערים בישראל באוריינות
על פי הנתונים, בישראל קיים פער בין גברים לנשים רק באוריינות מתמטית. באוריינות קריאה ובפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת לא נרשם פער בין המינים.
ישנם פערים גדולים במיומנויות בין בעלי רמות שונות של השכלה. בקרב בעלי השכלה מתחת לתיכונית יש שיעור גבוה של אוכלוסייה ללא מיומנות במחשב (59%), לעומת 5% בקרב בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה.
הציון הממוצע באוריינות קריאה של משיבים שאינם בכוח העבודה, נמוך מהציון הממוצע של אלה השייכים לכוח העבודה. לעומת זאת, אין פער מובהק בציון בין מועסקים לבלתי מועסקים.
מבחינת בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת ניכרים הבדלים בין חרדים ליהודים שאינם חרדים. שיעור החרדים ברמות הבינוניות-גבוהות הוא כמחצית משיעור זה בקרב יתר האוכלוסייה היהודית (19% ו-37%, בהתאמה).
כיצד הנתונים משפיעים בעולם העבודה?
ככל שרמת המיומנות גבוהה יותר, כך השכר גבוה יותר. הממוצע ברוטו של בעלי רמת אוריינות קריאה גבוהה עומד על 16,312 ש"ח, לעומת 8,552 ש"ח בלבד בקרב בעלי רמת קריאה נמוכה. רמות שכר נמוכות במיוחד נמצאו בקרב מי שדיווחו שהם חסרי ניסיון במחשב ועמדו על 6,726 ש"ח בממוצע.
נתוני ישראל בהשוואה בין-לאומית
בשלושת התחומים שנמדדו ממוצע הציונים בישראל נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD שהשתתפו במחקר. פרט לישראל, בארבע מדינות נוספות ציוני המיומנות בכל שלושת התחומים היו נמוכים מאלו שבממוצע ה-OECD: צ'ילה, יוון, סלובניה וטורקייה.
באוריינות קריאה הממוצע בישראל היה 255 נקודות – נמוך ב-13 נקודות מממוצע ה-OECD שעמד על 268 נקודות, הישג המציב את ישראל במקום ה-28 מבין 34 המדינות שהשתתפו בסקר. באוריינות מתמטית הממוצע בישראל היה 251 נקודות – נמוך ב-12 נקודות מממוצע ה-OECD שעמד 263 נקודות, הישג המציב את ישראל במקום ה-29 מבין 34 המדינות.
בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת השתתפו רק נסקרים שנותבו למסלול ממוחשב, כלומר בעלי מיומנויות תקשוב בסיסיות אשר לא ביקשו לעבור למסלול מודפס. הממוצעים בתחום זה משקפים את רמת המיומנות של אוכלוסייה זו בלבד. בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת, הממוצע בישראל היה 274 נקודות – נמוך ב-5 נקודות מממוצע ה-OECD שעמד על 279 נקודות. הישג זה מציב את ישראל במקום ה-24 מבין 29 המדינות שהשתתפו בחלק זה בסקר .
משתתפים שדיווחו כי אין להם ניסיון במחשב או משתתפים שנכשלו במבחן מיומנויות בסיס במחשב, הוגדרו "חסרי מיומנות תקשוב". שיעור חסרי מיומנות תקשוב בישראל דומה לזה שבממוצע ה-OECD.
