אין תחושה מתסכלת ומעצבנת יותר מזו שנגרמת בעקבות הברזה של מועמד לראיון עבודה. התופעה המרגיזה – ומסתבר שדי נפוצה, נחלקת לשניים: הברזה של מועמד מפגישת ההיכרות שלו אתך הרכזת, והברזה ללקוח שלך, אם את רכזת בחברת השמה. כמובן החלק השני גרוע בהרבה יותר כי אז את גם יוצאת עם שם של לא רצינית ואוי לאותה בושה.
גם להברזות יש כמה אופנים. זה יכול לבוא בצורה של כמה הברזות ביום, זה יכול לפסוח עלייך במשך כמה ימים ואז בום, יום אחד את מקבלת הברזה אחת גדולה לאחד הלקוחות הגדולים שלך. וגם יכול לקרות מצב שעובד אומר לך שהוא כבר מגיע, הנה הוא כאן למטה ואת יכולה לראות אותו אם תציצי מהחלון, אבל מהמאמצים שלך עולה שכפי שראית את דנידין כך ראית גם אותו.
והשיא מבחינתי הוא מועמד שקיבלתי לעבוד אצלנו במשרד, ושהבריז לי מהיום הראשון לעבודה. מחברת החניכה שלו עדיין מחכה לו, אך הוא נעלם ולא עונה ומאז לא נראו עקבותיו. איך אמרה אחת הדמויות בסקס והעיר הגדולה על גבר שהבריז לה מדייט: "אני מעדיפה להעמיד פנים שהוא מת".
משיח לא בא וגם לא מטלפן
כשסיפרתי למשפחה שלי על התופעה, אף אחד לא הבין על מה אני מדברת. לא האמינו לי שקיים דבר כזה, לא להגיע לראיון עבודה ובעיקר לא להודיע למי שזימן אותך.
לא מאמינים? לפני כשנה וחצי פורסם בגלובס סקר שבוצע על ידי אתר הדרושים גו'ב מאסטר. הכותרת שלו דיברה על החלק הזה של עבודת המגייסים שיכולה לדכא כל רכזת גיוס ממוצעת, ולהוציא את האוויר מהבלון של כל מנהל מגייס: 72 אחוזים מהמוזמנים לתפקידים זוטרים "מבריזים" מהראיון.
את מתקשרת למועמד, מתרשמת ממנו, ואל תגלו לאף אחד – את בטוחה שהנה זהו זה המשרה סגורה כבר מאתמול, ונורא מתאפקת לא להתקשר לכולם ולהודיע להם שמצאת מישהו. את סוגרת את הטלפון בחיוך ופרץ של אנרגיה גורם לך לטוס הלאה למשרה הבאה.
התכוננת לראיון, הכנת את הלו"ז שלך בהתאם כי בשעה עשר המועמד אמור להגיע. אז השעה כבר חמישה לעשר, את מוצאת את עצמך שואלת שאלות ומעלה אינסוף ספקולציות: הוא לא מגיע כמה דקות לפני תחילת הראיון, אז הנה החיסרון הראשון שלו. השעה עשר ושתי דקות, אז לא מספיק הוא לא מגיע לפני, הוא גם מאחר. האם מתאים לי עובד שמאחר?
רק בשעה 10 ורבע אני מתחילה לנחות במציאות ומתחילה להבין שמה לעשות, הבנאדם הבריז לי. אולי הוא לא מצא את המקום? מהר אני מחייגת אליו, והוא כמובן, לא עונה.
בהתחלה אמרו לי שאני אתרגל לזה, שזה חלק מהעבודה, שתמיד זה יקרה. אבל גם שש שנים מאוחר יותר ואחרי עשרות ומאות של ראיונות והברזות זה עדיין עצבן אותי, ואמרתי שלא אשקוט ולא אנוח עד שלא אתפוס את המבריז. גם אם זה אומר להתקשר אליו מהבית.
במקרים שתפסתי את המבריז, אם הסתקרנתם, אני שואלת מה קרה, והוא תמיד אומר לי שפשוט לא הסתדר לו. אז למה לא הודעת?
בשידור חוזר, או "איך שוב נפלתי בפח"
ישנם גם האנשים שזה כנראה בטבע שלהם. אם אצלם הברזה היא כמו לאכול ארוחת בוקר, אז למה לא לאכול רכזת גיוס לארוחת צהריים?
המקרה הזה ארע בחודשים הראשונים שלי כרכזת. קבעתי עם גילה, שם בדוי כמובן, לאחר ראיון טלפוני מדהים. שלא כמו עם הרבה מועמדים החיבור היה מיידי.
כבר בפעם הראשונה היא הבריזה לי, אבל תפסתי אותה בטלפון והיא התנצלה מאוד, והצטערתי לשמוע שהדוד שלה נפטר. הבנתי שהיא פשוט לא יכלה להודיע לי, אז סלחתי לה וקבענו פגישה חוזרת.
אז בפעם השניה היא שוב לא הגיעה, ואני כבר כמעט מחקתי אותה מהרשימות שלי. אבל עוד רגע, עדיין לא.
ביום למחרת היא הופיעה אצלי במשרד, מתנצלת ומתנשפת כולה, אני אפילו לא זוכרת איזה סיפור היא סיפרה לי, פשוט פגשתי בחורה מקסימה. בול לתפקיד. נפלתי ברשת. שימו לב מגייסים יקרים, אל תנסו את זה בבית: שלחתי אותה לראיון אצל הלקוח, שנקבע לעוד יומיים.
לזכותי יש לומר: התקשרתי אליה שעה לפני תחילת הראיון המתוכנן, כדי לוודא שהיא מגיעה.
לא לזכותי יש לומר: היא לא ענתה לטלפון במשך כל השעה.
כשהתקשרתי ללקוח, כאילו כדי לוודא שהעובדת הגיעה, חטפתי עוגה בפנים.
במשפחות הכי טובות
במהלך השנים החברות שלי לעבודה עברו בינתיים לעבוד בחברות במחלקות משאבי אנוש ועסקו גם בגיוס של אנשי הייטק. הדבר הראשון ששאלתי אותן לאחר שהתחילו לעבוד היה איך זה לגייס עובדים בלי לחטוף הברזות? למרבה ההפתעה, הן ענו לי שהברזות יש ועוד איך. כן, הן סיפרה לי, מתברר שמקצוע האינסטלטור לא פסח על אנשי ההייטק, וגם הם יודעים יפה מאוד להתקין ברזים.
כיום, לאחר עשרות שיחות בנושא עם עמיתיי מהתחום, אני מוצאת עצמי סולחת, ובגלל התחרות על כל מועמד והפיכתו ללקוח של ממש, מועמד שמבריז לא עובר אוטומטית לרשימה השחורה אם הבריז פעם אחת.
העצה הטובה ביותר למנוע הברזות היא פשוט לוודא את הגעתו של העובד. אם קבעתם אתו כמה ימים קודם, מומלץ לתזכר אותו יום לפני. אם את עובדת בחברת כוח אדם ושלחת אותו ללקוח – רצוי מאוד לוודא שהוא בדרך.
אם הוא לא עונה לך, את תראי מגוחכת מעט פחות אם את תיהיי זו שתרימי טלפון ותודיעי ללקוח שהמועמד לא מגיע. אך ברוב המקרים, לצערנו, אין הרבה מה לעשות. אחרי הכל, מדובר באנשים.
מיומנה של רכזת גיוס, פרק 2: איך צלחתי את ראיון העבודה הראשון שערכתי?
מיומנה של רכזת גיוס, פרק 1: המסע אל ג'וב חלומותיי
