תכניות בריאות במקום העבודה
המחקר שערך דיימון ג'ונס, מרצה בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת שיקגו, יחד עם שני חוקרים מאוניברסיטת אילינוי, שלל את התוצאות של מחקרים קודמים רבים.
לתוכניות הבריאות במקום העבודה יש שתי מטרות עיקריות: לשפר את בריאות העובדים ולהוריד את עלויות הבריאות של המעסיקים. המחקר של ג'ונס ועמיתיו הראה כי שתי המטרות אינן מושגות.
לצורך המחקר, 3,300 עובדי אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין קיבלו גישה למשך שנה שלמה לתוכנית בריאות iThrive – תוכנית בריאות במקום העבודה הדומה למה שחברות רבות מציעות לעובדים. קבוצת הביקורת שכללה 1,534 איש, לא קיבלה גישה לתכנית.
אלו שקיבלו גישה לתוכנית חולקו באקראי לשש קבוצות. לכולם הוצעו בדיקות ביומטריות, הערכה בריאותית ושירותים שונים כגון ניהול מחלות כרוניות, וכן שיעורים כגון: טאי צ'י ואתגרי כושר. שש הקבוצות קיבלו תמריצים שונים להשלמת כל שלב בתוכנית – החל מ- 50 $ עד ל- 350 $.
החוקרים רצו לענות על שלוש שאלות: האם לתוכניות הבריאות יש השפעות על התוצאות הבריאותיות, על ההוצאות הרפואיות ועל גורמים אחרים כולל פרודוקטיביות? האם כסף יכול לעודד יותר אנשים להשתתף? ולבסוף, מי צפוי להשתתף? (אם רק אנשים בריאים משתתפים, התוכניות לא תשגנה הרבה.)
המחקר מצא כי תוכניות בריאות – גם אלו עם התמריצים – לא שינו בהרבה את התנהגות העובדים. הממצאים פורסמו כדף עבודה בלשכה הלאומית למחקר כלכלי.
במהלך השנים, מאות מחקרים בחנו את היעילות של תוכניות בריאות עם תוצאות מעורבות; מחקר מראנד קורפ מצא שרוב התכניות אינן מקטינות את עלויות הבריאות של החברות.
המחקר החדש, כמשפט בקרה אקראי, מדד את ההבדלים על ידי יצירת אקראיות של קבוצת ביקורת ללא גישה לתוכנית הבריאות בכלל. בשיטה זו, החוקרים מצאו כי פערי ההוצאות הרפואיות הקדימו את תוכנית הבריאות.
מה שנמצא הוא כי ראשית, כסף אינו מהווה תמריץ. על אף התשלום לנחקרים שהשתתפו בתכניות הבריאות, מעט פחות ממחצית העובדים השלימו את האימונים. תגמול של 100 $ להשלמת האימונים הגביר את השיעור ל -59%. הכפלת הפרס לא השפיעה הרבה, והגדילה את חלקם של העובדים שסיימו את האימונים רק ל -63%.
בהסתמך על תביעות ביטוח בריאות לאורך השנה, החוקרים מצאו כי ההשתתפות בתכנית הבריאות לא הביאה לתוצאות בריאותיות טובות יותר או לעלויות בריאות נמוכות יותר. הרגלי ההוצאות הרפואיות של העובדים שלא היתה להם גישה לתוכנית היו זהים כמעט לאלה של העובדים שהיתה להם גישה.
במחקר התגלה, כי הסיכוי הטוב ביותר לנצל את היתרונות של תכניות הבריאות בעבודה הוא של אנשים בריאים שעובדים עם עלויות הבריאות הגבוהות ולהם יש לפחות סיכוי להשתתף. סקרים של החוקרים גם מצאו, כי לבריאות לא היתה השפעה על שביעות הרצון בעבודה או על הפרודוקטיביות.
