מועמדים שקטים
במחקר שפורסם ב- Journal of Applied Psychology, החוקרים Ali, Ryan, Lyons, Ehrhart, Wessel, חקרו האם המוטיבציה של מחפשי העבודה משתנה אם הם חווים התנהגות גסה ולא נעימה במהלך ראיון עבודה. במחקרים קודמים, חוקרים בחנו האם הבדלים אינדיבידואלים יכולים להשפיע על תהליך החיפוש אחר עבודה. מחברי המחקר הנוכחי הרחיבו את המחקרים הקודמים עם השאלה: כיצד גורמים סביבתיים יכולים להשפיע גם על התנהגות במהלך החיפוש עבודה.
תגובות מובנות לחשיפה
המחקר מספק הבנה טובה יותר של תגובות האנשים לחוסר נכונות מצד המראיין, וכיצד תגובות אלו משפיעות על המוטיבציה שלהם. מחברי המחקר התייחסו להתנהגות מראיינים שמפרה נורמות חברתיות ופוגעת מתוך מטרת התעללות. דוגמאות לכך יכולות להיות ביטול המרואיין ע"י נפנוף בידיים, תגובות מזלזלות ואף הערות פוגעניות.
על מנת לבחון כיצד תכונות בודדות יכולות להשפיע על המוטיבציה של חיפוש עבודה, החוקרים זיהו דרכים שונות שבהן מחפשי העבודה עשויים להיות מכוונים כלפי מטרותיהם. כאשר למחפשי העבודה יש מטרה של אוריינטציה לימודית, המוטיבציה שלהם היא לרכוש ידע ומיומנויות חדשות. עם זאת, כאשר למחפשי העבודה אין אוריינטציה למטרה מסוימת, המוטיבציה שלהם היא להימנע ממצבים שבהם הם מסתכנים בכישלון.
בשלושת המחקרים הראשונים, החוקרים מצאו שאוריינטציות של אנשים יכולות להשפיע על ההסברים שלהם למה הם חווים התנהגות גסה מצד המראיין. עובדים עם רמות גבוהות יותר של מוטיבציה שלא להיכשל, נטו יותר לייחס את ההתנהגות המזלזלת של המראיין לגורמים פנימיים, כגון: חוסר כישורים, חוסר הניסיון המקצועי או חינוך.
המחברים ציינו גם כי מחפשי עבודה בכללותם חווים מגוון רחב של חוסר נכונות והם יכולים לייחס זאת לגורמים פנימיים וחיצוניים. הם מצאו כי מחפשי עבודה יחסו עוול כשייך לגורמים חיצוניים ב- 60% מהמקרים. סיבה חיצונית משותפת אחת היתה המראיין, כמו העובדה שהוא או היא יהירים, או שלא היה אכפת להם מעבודתם. מאידך גיסא, 30% ממחפשי העבודה ייחסו את העוול שנגרם להם לגורמים פנימיים, כגון חוסר הכישורים הנכונים, הניסיון המקצועי או ההשכלה. ב- 10% מהמקרים, הנחקרים דווחו כי הסיבה לעוול שנגרם להם לא היתה קשורה לגורמים חיצוניים או פנימיים וכי אינה ידועה להם.
ההגבלות משפיעות על תנועת החיפוש
החוקרים גם שקלו את ההשפעה של חיפוש עצמי ויעילות עצמית, אשר קשור לאמונה של מחפשי עבודה שהם יכולים לעקוב אחר משימות הקשורות לחיפוש שלהם. במחקריהם השני והשלישי מצאו החוקרים כי קיים קשר שלילי בין חוויה שלילית לבין יעילות עצמית בחיפוש עבודה. משמעות הדבר היא שכאשר עובדים חווים רמות גבוהות יותר של גסות רוח, הם נוטים לרמות נמוכות יותר של יעילות עצמית בחיפוש עבודה. אפקט זה חזק יותר אצל מחפשי עבודה בעלי רמות נמוכות של אוריינטציית למידה . הם גם מצאו כי אנשים עם רמות נמוכות מוטיבציה לחיפוש עבודה, נוטים להפנים את האמונה שלהם שהם פחות מוצלחים. החוקרים טוענים כי כאשר לאנשים יש יעילות חיפוש עבודה נמוכה, זה יוביל אותם להשקיע פחות זמן ומאמץ בחיפוש מקומות עבודה בעתיד. הם מצאו ראיות לכך שממצאים אלו נכונים כאשר נבדקים באמצעות שני דגימות מגוונות.
השלכות מעשיות למבקשי עבודה
למחקר זה יש השלכות חשובות על מחפשי עבודה, מעסיקים ואלו שמסייעים למחפשי העבודה. המחברים ממליצים למחפשי עבודה להיות מודעים לעובדה כי אפילו ניסיון שלילי אחד יכול להשפיע על הרגשות שלהם ועל היעילות עצמית. הם גם מציעים לארגונים לשכור מאמנים שיעבדו עם המראיינים כדי להפחית את העוצמה של תכונות מסוימות המשפיעות לרעה על יעילות עצמית. לבסוף, המחברים מציינים כי מעסיקים צריכים להיות מודעים עד כמה רמזים שליליים יכולים להשפיע על רמת המוטיבציה של מחפשי העבודה ויש לשים לב ולהיות רגישים לכך.
