מעסיקים נוטים להתלונן על בני דור המילניום: צריך לעבוד קשה כדי לתחזק אותם כעובדים, הם זקוקים למשוב כל הזמן, אינם יציבים ונוטים לנוע ממקום עבודה אחד למשנהו בחיפוש אחר תגמול או הערכה.
בחדשות CBS כתבו על חברת החשבונאות הגלובלית PwC, מהגדולות בתחומה, שבה המילניומים הם סוגיה של ממש מכיוון שהם מהווים שני שלישים מכוח העבודה של הפירמה. לא היה קשה לגייס את העובדים הצעירים, אבל כן קשה לשמר אותם. בשל כך החברה שילבה כוחות עם בית הספר לעסקים של לונדון ועם אוניברסיטת דרום קליפורניה על מנת לבצע את המחקר הגלובלי הגדול ביותר על הבדלים בין דוריים. הממצאים עשויים לעניין מעסיקים רבים. הנה כמה מהם:
• בעצם המילניומים אינם שונים כל כך מדורות אחרים. בעוד 71% מהמשיבים לסקר מדור המילניום לא השתכנעו בכך שדרישות עבודה מוגזמות מצדיקות את ההקרבה האישית, כך גם חשבו 63% מבני הדורות האחרים. כולם רוצים חיים, לא רק הצעירים.
• כל הדורות רוצים גמישות, לא רק בני דור המילניום. הם רוצים את האפשרות לשחק עם שעות העבודה, לשנות לוחות זמנים או לעבוד מהבית. כולם מעוניינים בזה עד כדי כך שהם מוכנים לסכן את הקידום שלהם. המילניומים יודעים שתפוקה בעידן הזה אינה יכולה להימדד בשעות, והם אינם חושבים על עבודה כעל מקום אלא כעל תוצר, פלט.
• הדוא"ל הוא לא הכל. מקובל לחשוב שהדור העולה מחובר באינפוזיה לתקשורת דיגיטלית, אבל בסקר של PwC נמצא שבני דור המילניום אינם חושבים שסוג תקשורת זה טוב במידה שווה לכל הצרכים. מרגרט הפרמן, הכתבת מ-CBS, מספרת על סקר פחות רשמי שעשתה עם סטודנטים שלה לתואר שני, שחזרו ואמרו שהם מעדיפים תקשורת פנים אל פנים. המילניומים יכולים לחיות אונליין, אבל זה לא בהכרח אומר שהם רוצים לחיות כך.
• לתרבות ולמשוב חשיבות רבה. יותר מאשר הקולגות המבוגרים שלהם, המילניומים מייחסים חשיבות מרובה לתרבות הארגונית והם מבקשים תחושה של קהילתיות במקום העבודה. הדורות המבוגרים יותר מתמקדים בתשלום ובקידום, אך המקצוענים הצעירים מתעניינים יותר בהשתייכות למשהו שבו ירגישו שיש להם משמעות. כן, הם משתוקקים למשוב. הם פשוט יודעים שזה מה שעוזר להם להשתפר.
ניתן לראות שבמובנים רבים הסקר של PwC מנפץ סטריאוטיפים וקלישאות. המילניומים אינם מצטיירים כיללנים מפונקים, אבל הם כן יחפשו את דלת היציאה אם לא ימצאו אצל המעסיק שלהם את מה שחשוב להם במקום העבודה. עם זאת, הפרמן, שפוגשת את המילניומים בכיתות הלימוד של בתי הספר לעסקים ובכנסים, מציינת שיש ביניהם נתח שמונע מאוד על ידי התשלום, משתוקק לקידום ומוכן לעבוד כל היום בשביל לטפס בסולם. האנשים האלה שכנעו את עצמם שיכולים להיות להם חיים, רק מאוחר יותר. הם יכולים לקנות את האיזון בכסף. הם רעבים וכמהים ותחרותיים למדי. הטיפוסים מהסוג הזה נוחים מאוד למעסיקים מפני שהם ממושמעים וחרוצים, אבל ייתכן, אומרת הפרמן, שאלה בדיוק האנשים שגורמים לבני דור המילניום האחרים לברוח ממקום העבודה, אם לא יישחקו לפני כן.