מחקר שערכה פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel מצא ש-21% מסך כל המנהלים הבכירים בעולם הן נשים.
מי שחשב שהשיעור הנמוך יחסית של נשים בתפקידי מפתח נפוץ יותר במדינות מזרח אירופה ואסיה, עלול להתבדות. תוצאות המחקר מצביעות על כך שבמדינות מפותחות דוגמת בריטניה, דנמרק, הולנד ואפילו ארצות-הברית, שיעור המנהלות הבכירות נמוך מהממוצע. לעומתן, בפיליפינים, בתאילנד, תורכיה, פולין, מלזיה וגאורגיה – שיעורן של אלו גבוה מהממוצע העולמי.
ההבדלים בין המדינות מוסברים במחקר ביחס המשתנה לנשים בין העירוניים מול הכפריים. במגורים בעיר נפוץ מודל "משפחתי מערבי", בו המשפחה המצומצמת גרה בנפרד מהמשפחה המורחבת. באזורים הכפריים מושרש מודל "משפחתי מסורתי", של מגורים בצמוד למשפחה המורחבת.
המעבר לערים גרם לפירוק של ה"מודל המסורתי" של משפחה מורחבת בעלת תשתית מובנת של טיפול בילדים, לטענת עורכי המחקר. מודל זה אפשר לילדים לגדול אצל הסבים והסבתות ובכך אפשר לאישה לצאת לעבוד במשרה מלאה. מודל זה הוחלף בסגנון המערבי בו יש גרעין משפחתי אשר נסמך על הורה יחיד שמשגיח על הילדים או אופציה של מטפלת יקרה.
למרות שיעור ההעסקה הגבוה מהממוצע של נשים במדינות המתפתחות, עורכי המחקר טוענים כי גם הוא מצוי במגמת ירידה לעומת שנים קודמות וזאת בשל תהליך עיור מהיר שהתרחש במדינות האלה. דוגמה לכך היא סין, שלה מספר התושבים הגדול בעולם. מאז 1987 חוותה סין הגירה פנימית לערים בשיעור הגבוה ביותר בהיסטוריה האנושית – קרוב ל-160 מיליון איש שעברו מהכפרים לערים. שיעור האוכלוסייה שחיה באזורים עירוניים עבר את ה-50% ב-2011 וצפוי לעלות ל-55% בשנת 2020.
חזקות במשאבי אנוש
ממצאים נוספים מהמחקר מאפיינים את תפקידי הניהול הדומיננטיים ביותר לאישה. מסתבר שגם בעולם תחום משאבי האנוש והכספים הם בראש הטבלה. 21% מהמנהלות הבכירות הן מנהלות משאבי אנוש. 13% מתהדרות בתואר סמנכ"ל כספים; 13% נוספות הן מנהלות תחום כספי אחר; 12% מנהלות תפעול; 9% מנכ"ליות; 8% משמשות כראש מחלקת מכירות; 8% סמנכ"ל שיווק; 5% מנהלות מערכות מידע; 5% מנהלות כלליות או מנהלות משרד ורק 3% הן שותפות עסקיות.
