ראיונות עבודה מיותרים
מעסיקים כמו יתר האנשים, נוטים לסמוך על האינטואיציות שלהם במידה רבה. אך כאשר מעסיקים מראיינים מועמד, על פי המחקרים, הם נוטים להסתמך על האינטואיציה שלהם במידה רבה מידיי.
המחקרים מציגים כיצד המראיינים יתעקשו על האינטואיציות שלהם גם כאשר הנתונים של המועמד מראים אחרת, וזוהי טעות רצינית. לכן, גורסים החוקרים, מבחני כישורים ספציפיים ובדיקות כלליות של מועמדים טובים בהרבה מאשר ראיונות עבודה. החוקרים מוסיפים כי ראיונות עבודה הם אינטואיטיביים ברובם ולכן אינם שימושיים.
כדוגמה מציגים החוקרים שני מועמדים: מועמד A ומועמד B. המראיינים התרשמו הרבה יותר ממועמד A שהיה מרתק ודינמי וחביב ביותר, לעומת מועמד B שהיה קצת סגור ומסורבל ולכן נתפש בעיניהם כמתאים פחות.
ביום השני נבחנו שני המועמדים במבחן כישורים המתייחס לתפקיד אותו יצטרכו למלא, כאשר תיק העבודות של המועמדים כלל גם ציונים במבחני אינטליגנציה. מועמד A היה "בסדר" בעוד שמועמד B הציג ביצועים מרשימים.
המחקרים מראים כי למרות הציונים המדהימים שהציג מועמד B, מרבית האנשים יבחרו במועמד A , שבראיון העבודה כבש את לבם.
החוקרים מציינים כי מרבית אנשי משאבי האנוש מודעים לכך שמדדים אובייקטיביים מועילים. עם זאת, הרוב המכריע של אנשים בתפקידים אלה מאמינים כי מנהלים יכולים "ללמוד יותר" מפגישה אישית עם מועמדים לעבודה וכי הם מסוגלים "לקרוא בין השורות" כדי לראות אם מועמד טוב יעשה את העבודה.
בפועל, אין זה נכון.
למעשה, נתגלו ראיות רבות לכך שראיונות עבודה הם בגדר בזבוז זמן ויכולים להביא להחלטות לא נכונות, לעומת מעסיקים שמקבלים החלטות על רקע אובייקטיבי באשר למועמד כגון: קורות חיים, ציוני מבחנים, ציוני לימודים, ותוצאות מבחני כישורים.
מדוע אם כך מעסיקים ממשיכים לתת משקל רב כל כך לראיונות עבודה? התשובה הפשוטה היא שאנשים נוטים לסמוך על מה שהם רואים ושומעים, ולהסתמך על הרגשות שלהם גם כאשר הם לא צריכים לעשות זאת.
ממחקר שערך ג'ייסון דיינה מהחוג לניהול באוניברסיטת ייל עלה, כי המראיינים "מרמים את עצמם" במודע ומוצאים דרכים ללמוד מראיונות עבודה גם כאשר אין באמת מה ללמוד מהם.
הדבר מתבצע ע"י כך שמראיינים מגבשים במהלך הראיון רושם ראשוני מהמועמד שנובע מפרשנות אישית שלהם, ואת התשובות שלו לשאלותיהם הם מנתחים באופן סובייקטיבי שיתאים לאותו רושם ראשוני שגיבשו לגביו.
התובנה מהמחקרים היא שצריך להסתמך יותר על מידע אובייקטיבי ופחות על הראיונות. בנוסף עלתה אפשרות לבטל את ראיונות העבודה כליל, על מנת להסתמך על נתונים אובייקטיביים בלבד.
הנתונים נלקחו מאתר בלומברג.
