בינה מלאכותית
דו"ח משרד המדע שפורסם ביום שני (12.11) מראה, כי בתחום הבינה המלאכותית בישראל הביקוש לכוח אדם מיומן עולה משמעותית על ההיצע וכתוצאה מכך המשכורות המשולמות למתכנתים מגיעות לכ-33 אלף ₪ לחודש.
על פי ההערכות, חסרים כיום בישראל לפחות 400 מהנדסים למשרות הליבה בתחום. המחסור נובע, בין השאר, מכך שנדרשת התמחות ספציפית המשלבת מספר דיסציפלינות.
הדו"ח ממליץ על פעילות להגדלת מספר תלמידי המחקר כדי לתת מענה לצורכי התעשייה וליצירת הדורות הבאים של החוקרים באקדמיה, במיוחד לאור התחרות עם התעשייה ועם אוניברסיטאות בחו"ל.
גם בתחום הרובוטיקה צפוי הביקוש לעובדים לגדול ככל שתואץ כניסת האוטומציה לתעשייה והטכנולוגיה של רובוטים שמשרתים אנשים תגיע לבגרות. מאחר שמדובר בטכנולוגיה בין-תחומית, בנוסף למהנדסי תוכנה, עיבוד אותות, וכו', צפוי שיזדקקו גם לבעלי מקצוע תומכים כגון פסיכולוגים, רופאים, אנשי אתיקה וסוציולוגים.
הדו"ח מעלה מספר ממצאים נוספים בנושא הון אנושי והכשרות, ובהם:
בתחום הבינה המלאכותית ולמידת מכונה יש בחלק מהחברות ביקוש לבוגרי תואר ראשון עם הבנה בסיסית בבינה מלאכותית וידע בכלים שימושיים לתפקידי פיתוח, שאינם תפקידי מחקר.
קיים ביקוש גדול בתעשייה לבוגרי תארים מחקריים בתחומי הבינה המלאכותית. מדובר בנושאים שהמחקר בהם גם בתעשייה דורש בסיס מדעי רחב.
מספר הסטודנטים המבקשים היום לעשות תארים מחקריים עולה במחלקות מסוימות בחלק מהאוניברסיטאות על יכולתם של המנחים לקבל סטודנטים, בעיקר בתחומי הבינה המלאכותית. גידול בביקוש בתעשייה לסטודנטים בתואר ראשון עלול להקטין את מספר הסטודנטים המעוניינים להמשיך לתארים מתקדמים.
הדו"ח מציין כי לאחרונה קבעו מדינות רבות אסטרטגיה מקיפה לנושא ומפנים אליו משאבים משמעותיים.
בישראל מתגבש בתקופה זו צוות עבודה בראשות פרופ' יצחק בן ישראל לבחינת אסטרטגיה בנושאי הדו"ח. הדו"ח שסוקר את המצב בישראל ובמדינות מובילות בעולם מהווה חומר רקע להתוויית אסטרטגיה לאומית בנושא.
