זה לא סוד שיש מחסור בנשים בתעשיית הטכנולוגיה. נתונים חדשים שפורסמו על ידי חברות כמו טוויטר ופייסבוק מראים פער מספרי עצום בין גברים לבין נשים שעובדים בחברות הטכנולוגיה. זוהי בעיה בפני עצמה, אך מתהווה אתגר גדול יותר ממנה: נשים שעובדות בתעשיית הטכנולוגיה עוזבות את התחום ולא שבות לעולם, במידה רבה בשל התרבות שיצרה התעשייה הזאת.
קלי קליי מ-PayScale מציינת בהקשר הזה מאמר שהתפרסם ב- Fortuneומתאר ממצאי סקר שהשתתפו בו 716 נשם שלאחרונה נטשו את הקריירות שלהן בתעשיית הטכנולוגיה. רבות מהנשים האלה ציינו את העובדה שבחברות שבהן עבדו לא הייתה שום מדיניות שמתייחסת לחופשת לידה. חברות שבהן פחות מ-50 עובדים אינן מחויבות להציע חופשה ללא תשלום על פי חוקי ארצות הברית. בגלל שרבות כל כך מהחברות האלה נשלטות על ידי גברים, גם לא הבינו בהן עד כמה קשה לחזור לעבודה בתקופה שבה מיניקים תינוק, ולא סיפקו שום תנאים לאמהות מיניקות, או לחצו עליהן לחזור לעבודה מוקדם ולצאת לנסיעות עסקים.
רבות מהנשים שנסקרו דיברו על ההטיה התרבותית נגד אמהות בתעשיית הטכנולוגיה, ואחרות דיברו על כך שמדובר בתחום מפלה מאוד. אישה אחת הסבירה: "28 מתוך 30 האנשים בחברה שלנו הם גברים לבנים וסטרייטים בני פחות מ-35. הייתי האישה היחידה. הייתי אחת משני הגייז היחידים. הייתי האדם הצבעוני היחידי חוץ מבחור מיפן. חברי לעבודה קראו לי האלי ברי, בקטע של,ף 'הי תראו, האלי ברי שברה את האתר היום.' אני די בטוחה שעבור חלק מהם אני האדם השחור היחידי שהם בעצם דיברו אתו אי פעם. כולם היו אותו הדבר, ואף אחד לא היה כמוני. איך יכולתי להישאר במצב הזה?"
תרבות גברית
האישה הזאת היא אחת מרשימה ארוכה של נשים בתעשיית הטכנולוגיה שעזבו את משרותיהן ובמקרים מסוימים את התחום כולו בשל אפליה ומדיניות מדירה. מקרה אחד מפורסם במיוחד הוא של וויטני וולפה, שפוטרה ונשלל ממנה התואר של מייסדת-שותפה ב-Tinder בגלל שלכאורה המייסד האחר אמר שמייסדת אישה צעירה גורמת לחברה "להיראות כמו בדיחה."
נוסף על כך יש את עניין ההטרדות המיניות וכן את נושא ההתרבות הגברית מאוד של חברות הטכנולוגיה שגורמת לנשים להידחק לשוליים בכל מיני דרכים. כבר די הרבה זמן מדברים על מחסור של נשים בתעשיית הטכנולוגיה ועל נוכחות מצומצמת שלהן בתפקידי מפתח, אבל על הסקסיזם בתעשייה – שנפגעות ממנה בעיקר נשים מתכנתות – הזאת לא דיברו כמעט עד עכשיו.
צריך לזכור שהנשים שעוזבות את החברות שלהן מהסיבות האלה, כמעט אף פעם לא חוזרות אליהן או לתעשייה, וכך חלק מהנשים שבכל זאת התברגו בתחום, עושות זאת לתקופת זמן מוגבלת ולא תורמות מספיק לשיפור המגוון האנושי, שלא באשמתן כמובן.