מחסור בכוח אדם מיומן הוא החסם העיקרי לצמיחת ההייטק

מדדים גלובליים מובילים מראים כי ישראל נחלשת כמובילת חדשנות בזירה הבינלאומית יחסית למדינות אחרות.

בפעם הראשונה מזה שנים רבות, איבדה מדינת ישראל את ההובלה בקרב המדינות המפותחות בהוצאה האזרחית על מו"פ כאחוז מהתוצר.

בין הסיבות העיקריות שהביאו לכך, על פי דו"ח החדשנות שפרסמה הרשות לחדשנות בשבוע שעבר, אתגרים תשתיתיים כגון מחסור בכוח אדם מיומן המגביל מהותית את כושר התחרותיות של חברות הייטק וסטארט-אפ.

מחסור משמעותי בכוח אדם מיומן בענף ההייטק הישראלי

האינדיקטורים המרכיבים את מדד חברות הסטארט-אפ מעידים על התאוששות מהמשבר הפיננסי העולמי ועל רמת ביצועים גבוהה בחמש השנים האחרונות. אולם, יש לזכור, כי השיאים בכמות ושווי גיוסי חברות ההיי-טק (693 עסקאות שבהן גוייסו כ-4.4 מיליארד דולר) משקפים במידה רבה את השיעור הנרחב של השקעות זרות, שהגיע אף הוא לשיא של 85% מסך ההשקעות בתעשיית ההיי-טק. הסתמכות זו על הון זר חושפת את ישראל לשינויים בכלכלה הגלובלית, דוגמת האטה נוספת בשוקי יעד מובילים או העלאות ריבית בעולם, שעלולות להוביל להקטנת היקף ההשקעות הזרות. תופעה זו, לצד אתגרים נוספים, שהמרכזי בהם הוא המחסור בכוח אדם מתאים, והעובדה כי התוצאה הכוללת במדד זה שומרת על יציבות לאורך השנים האחרונות מעלות את השאלה: האם פעילות חברות הסטארט-אפ הגיעה לתקרת זכוכית שאותה לא ניתן לפרוץ בתנאים הקיימים?

התמונה לגבי מצב החברות הבוגרות מורכבת יותר אך עשויה להצביע על מגמת התאוששות מסוימת בשנתיים האחרונות לאחר שנים ספורות של דשדוש. אף כי תמונת המצב עבור שנת 2015 הינה חלקית ביותר מכיוון שטרם התפרסמו מספר נתוני מפתח עבור שנה זו, ובפרט ייצוא, ערך מוסף ותעסוקה, האינדיקטורים שכן מצויים ברשותנו בשלב זה מצביעים על שנה חיובית בסך הכל. בלטה במיוחד העלייה באינדיקטורים של כמות וערך ההנפקות השניוניות (31 הנפקות בהן גויסו 9.3 מיליארד דולר) שעשויה להעיד על שאיפות החברות להתרחב ולצמוח. עלייה בולטת נוספת חלה באינדיקטורים של כמות וערך הרכישות שנעשו על ידי חברות היי-טק ישראליות – 76 רכישות בסך של 48 מיליארד דולר. הזינוק בכמות ובערך רכישות אלו הושפע רבות ממסע הרכישות המאסיבי של חברת טבע במהלך השנה האחרונה החריג בנוף הפעילות של חברות ישראליות ואינו משקף את דפוס פעילותן של חברות ההיי-טק בישראל. אף על פי כן, החלטנו לצורך שימור הניטרליות של המדד להימנע מהחרגה שרירותית של חברה זו או אחרת.

המחסור בכוח אדם מיומן הוא אתגר יסודי בעל השלכות ארוכות טווח

כאמור, ניכר כי האתגר התשתיתי של מחסור בכוח אדם מיומן מהווה חסם מרכזי לצמיחה הן של חברות ההזנק והן של החברות המבוססות יותר, ומגביל מאוד אפשרות של גידול משמעותי בפעילות בתחום. הכלכלן הראשי במשרד האוצר אף העריך לאחרונה, כי הקיפאון בחלקו היחסי של ההייטק בתעסוקה משקף מגבלת צד ההיצע, טענה הנתמכת בירידה המשמעותית בעשור האחרון בנתח מקבלי התארים בתחומי המדעים. אחת הסיבות לכך היא הצניחה התלולה במספר הבוגרים בתחומי מדעי המחשב, המתמטיקה והססטיסטיקה החל משנת 2005 ובשנים הבאות אחריה – משיא של כ-3,000 בוגרים בשנת 2004 לשפל של כ-1,600 בוגרים בשנת 2008. למרות התאוששות מסוימת בשנים האחרונות, עד היום, מספר הבוגרים במדעי המחשב לא הצליח לחזור להיקפים של שנות ה-2000 המוקדמות. מחסור זה מתבטא גם במדד הפורום הכלכלי העולמי שממקם את ישראל רק במקום ה-17 בקלות שבה ניתן להשיג כוח אדם מיומן.

מחסור זה בכוח אדם הוא אחד ההסברים לכך שתעשיית ההייטק בישראל אינה פורצת את תקרת הזכוכית שאליה היא הגיעה, וזאת למרות מגמה חיובית בסך הכל בשנים האחרונות הן עבור חברות הזנק והן עבור חברות בוגרות יותר. אתגר מסוג זה מחייב טיפול תשתיתי ומתמשך שאת פירותיו נראה רק בטווח הבינוני-ארוך. לכן חובה עלינו להציבו כיעד לאומי ולקדם את הפתרונות לו עוד היום. תמונת המצב מדאיגה אף יותר כאשר בוחנים את ביצועי התעשייה בפרספקטיבה בינלאומית.