מורה למתמטיקה בתכנית ללימודי נוער מוכשר במתמטיקה (תכנית שמופעלת על ידי עמותת המרכז הישראלי לקידום המתמטיקה בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן), הגיש לרשם העמותות תלונה על אי סדרים בהתנהלותה הכספית של העמותה.
המורה דיווח לרשם העמותות כי המרכז הישראלי לקידום המתמטיקה נהג לשלם שכר שלא כדין לנשות הפרופסורים שהקימו את העמותה וכן העמותה גבתה כספים מתלמידים במטרה להגדיל את הרווחים הפרטיים של מנהליה.
במסגרת החקירה שנערכה ברשם העמותות – נדחה החלק הארי של תלונותו. המורה התעקש על המשך הבירור ופוטר באופן מידי.
המורה המפוטר פנה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתביעה כנגד העמותה ואוניברסיטת בר אילן. המורה טען כי פוטר, לאחר 5 שנות עבודה, אך ורק משום שהתלונן על ליקויים בתפקוד העמותה והתעקש על המשך החקירה של רשם העמותות.
המרכז הישראלי לקידום המתמטיקה טענה להגנתה כי לא היא העסיקה את המורה אלא אוניברסיטת בר אילן. אשר על כן, היא לא זו שפיטרה אותו. מהעמותה אף נטען כי חרף העובדה שרשם העמותות דחה את טענותיו של המורה בדבר אי סדרים בעמותה, המשיך המורה לפנות לגורמים כדי לחקור את הפרשה ולנסות לחשוף ליקויים והוא אף איים על עובדי העמותה כי יפנה למשטרה. לטענת נציגי העמותה, המורה רקם 'תכנית קונספירציה' לא מציאותית.
מטעם אוניברסיטת בר אילן, המפעילה את התכנית, נטען כי המניע לפיטורי המורה היו סיום העסקתו, שהייתה תקופה קצובה מראש. לטענת נציגי האוניברסיטה, הממונים על המורה לא היו שבעי רצון מהתנהלותו והחליטו לסיים את העסקתו ורק לאחר שהודיעו לו על הפיטורים, הם למדו (מתוך מכתב ששלח המורה), כי הוא יזם תלונה שהובילה לחקירה ברשם העמותות.
שופטת בית הדין לעבודה, אסנת רבינוביץ-ברכש, קיבלה את התביעה בחלקה. נקבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין על ידי אוניברסיטת בר אילן, מבלי לחשוף בפני המורה את הנימוקים האמתיים לסיום העסקתו, מבלי שנערך לו שימוע לקראת פיטורים, מבלי שננקטו אמצעים למניעת הפיטורים כמו התייעצות עם גורמים מקצועיים כדי לפתור את הבעיות הקיימות.
השופטת פסקה כי המורה אכן פוטר בעקבות מעורבותו האקטיבית בחקירה אולם מצאה כי יש טעם לפגם באופן התנהלותו, אשר כללה בין השאר פניה בלשון בוטה כלפי מקימי העמותה והפצת טענותיו כלפי העמותה ברבים, מבלי שתהא להן כל אסמכתא, ובכך גרם לפגיעה קשה בתדמית העמותה ומקימיה.
בית הדין לעבודה חייב את הנתבעות (אוניברסיטת בר אילן ועמותת המרכז הישראלי לקידום המתמטיקה) לפצות את המורה בגין פיטורין שלא כדין בסך של 8 משכורות, סכום המסתכם ב-11,200 ₪ וכן לשאת בהוצאות משפט בסך 4,000 ₪.
