המחסור בבעלי מיומנויות וכישורים ספציפיים גורם לכך שחברות רבות מוכנות לשלם שכר גבוה מהממוצע בענף הרלוונטי ולתת תנאים משופרים לבעלי המיומנויות הנדרשות.
אחת מתופעות הלוואי של מצב זה היא, שיש מועמדים שמשקרים בקורות החיים שלהם, לגבי פרטים הקשורים לניסיון שיש להם, למיומנויות ולכישורים שלהם, כדי לשפר את סיכוייהם להשיג עבודה בתנאים משופרים.
אחת השאלות העולות מכך היא האם חוקי או לא חוקי לשקר בקורות חיים. בעקרון, דף קורות חיים אינו מסמך רשמי.
עם זאת, ברגע שעובד חותם על מסמכים רשמיים של החברה שמציינים את המיומנויות והניסיון שלו, הרי שזה עלול להחשב כבלתי חוקי (תלוי בנסיבות).
לדברי עו"ד קובי חתן, מומחה לדיני עבודה, "מעסיק יכול לפטר עובד ששיקר בנוגע למיומנויות, לכישורים
ולניסיון שלו.
"בחוזה העבודה כתוב שהעובד מתקבל לעבודה בכפוף להצהרותיו. לכן, אם מתברר שההצהרות שלו לא היו נכונות, הרי שבהחלט אפשר לפטר אותו מסיבה זו".
שאלה אחרת היא האם חברה יכולה לתבוע את העובד לאחר שהתגלה ששיקר בקורות החיים.
לדברי עו"ד חתן, "תיאורטית, ניתן תמיד לתבוע עובד ששיקר בקורות החיים. אבל הסיכוי שהמעסיק יזכה בפיצוי אם לא יוכיח נזק ממשי ומשמעותי הוא קלוש".
ויש גם חשיבות להיקף השקר ולמה שהוא כולל. לדוגמה, אם השקר בקורות החיים מגובה במסמכים מזויפים, הדבר עלול לגרום לתביעה בגין זיוף מסמכים.
זאת ועוד, עובדים ששיקרו בקורות החיים שלהם עלולים לגלות שהם לא יכולים לתבוע את המעסיק במקרים שבהם זכויותיהם הופרו.
שכן, אם מתגלה שיחסי העבודה מבוססים על מידע הונאה מלכתחילה, יתכן שפעולות בלתי חוקיות שהתרחשו במהלך יחסי העבודה (כלפי העובד) לא יהיו ניתנות לתביעה על פי חוק.
סוגייה פחות בהירה היא השמטות. אחרי הכול שקר לא בהכרח חייב להיות אמירה שקרית מוצהרת. השמטות יכולות להיות התנהלות לא ישרה בדיוק כמו שקר גלוי.
עם זאת, תלוי באילו השמטות מדובר. אם עובד השמיט פרט שלמעסיק אסור לשאול מלכתחילה, כמו למשל שנת לידה, ככל הנראה המעסיק לא יוכל לנקוט נגדו צעדים בשל כך.
מצד שני, אם עובד מצהיר כי למד תחום מסויים אבל השמיט את העובדה שלא סיים את לימודיו, הרי שיש בכך הטעיה.
סוג אחר של שקרים בהליך הגיוס הוא הסיבות האמיתיות לכך שהעובד עזב את תפקידו הקודם.
ממחקרים שנערכו בתחום זה בארה"ב עולה, כי לרוב המועמדים יש לפחות כמות קטנה של תוכן מטעה או מנופח בקורות החיים שלהם.
ממחקר שנערך השנה עולה, כי כ-36% מהנשאלים הודו ששיקרו בקורות החיים שלהם וכ-93% אמרו שהם מכירים מישהו ששיקר בקורות החיים. תחום השקר הנפוץ ביותר היה ניסיון בעבודה, ואחריו כישורים וחובות בעבודה.
מסקר אחר, שנערך ב-2020 וסקר כ-400 מנהלי גיוס וכ-400 מועמדים עולה, כי כ-78% מהמועמדים משקרים בקורות החיים.
במחקר זה, התחום הנפוץ ביותר שמועמדים שיקרו לגביו היה שליטה במיומנויות מסויימות, שאותם מועמדים בקושי משתמשים בהן, או טענה שהם עבדו בחברה הקודמת זמן רב יותר משעבדו בפועל.
הבעיה עם שקרים היא שהם עלולים לצאת במהירות משליטה. לאחר שהמועמד התקבל לעבודה והפך עובד מהמניין הוא נאלץ ליצור שקרים נוספים כדי לכסות על השקר הראשוני.
