מוטי איזן, מנכ"ל חברת "לעניין-פעילויות עם תוכן" נבחר לשאת דברים בכנס פיתוח הדרכה (שהתקיים ב-26 במרץ). את הרצאתו הקדיש איזן לסוגיית היצירתיות ככלי להעצמת עובדים וניהול משברים וככלי לשבירת פרדיגמות לעשייה והסתכלות מחוץ לקופסא.
עד 1954 השיא בריצה ל- 1609.3 מטר היה 4 דקות. זה היה השיא. אף אחד לא שבר אותו. אף אחד לא חשב שבני האדם יכולים לשבור את השיא הזה. אף אחד לא ניסה לשבור את השיא… ואז קם אדם בשם רוג'ר בניסטר. בניסטר התחיל לעשות אימונים גופניים ומנטליים כדי לשבור את השיא. והוא אכן הצליח לשבור את השיא! מה שמדהים זה מה שקרה לאחר שהוא שבר את השיא – עשרות אנשים ברחבי העולם שברו אותו שוב ושוב. היכן היה המחסום האמתי? בראש. זה לא היה מחסום פיזיולוגי אלא מחסום מנטלי.
מוטי אייזן: "למה אדם צריך להיות יצירתי? יש סיפור ממש ידוע על חברה שמייצרת משחות שיניים. ישבו חברי ההנהלה ושאלו את עצמם איך נגדיל מכירות בצורה הכי טובה? פרסום.איך נפרסם? איפה נפרסם? איך נגרום לאנשים לקנות יותר משחות שיניים שלנו? טובי המוחות חשבו מה לעשות ואז לפתע, קם עובד אחד ואמר 'חברים, אדם לוקח מברשת ומשחת שיניים ומניח קו ישר של משחה על המברשת. אם נרחיב את הפתח, הוא ישים כמות גדולה יותר של משחה ואז השפופרת תיגמר לו מהר יותר ואז הוא יקנה שוב… זו דוגמה ליצירתיות וזו הסיבה שהארגון שלכם זקוק לאנשים יצירתיים!"
מה מאפיין אדם יצירתי?
לדברי מוטי איזן, מנהל חברה יצירתי יקשיב לעובד שאומר לו "יש לי רעיון". זהו אדם שמעריך חלופות. לדוגמה, אדם נורמלי ייקח רכבת לעבודה או רכב… אדם יצירתי יגיד לעצמו למה שאני לא אגיע היום לעבודה על כדור פורח? מה שעוד מאפיין את האדם היצירתי זו הנטייה לאמץ את הספקנות. הוא שואל את השאלה שוב ושוב, בכל פעם הוא רואה את התמונה מזווית אחרת. דבר נוסף שמאפיין אנשים יצירתיים זה היכולת לחבר דברים. האדם היצירתי יגיד "יש לנו פנס, יש לי מצלמה, יש לי טלפון.. בואו נחבר את הכול ביחד במכשיר אחד!". האדם היצירתי לא פוחד מכישלון. הוא לא ייתן לכישלון העבר לעצור אותו מלהמשיך לנסות בעתיד.
עד גיל חמש, כ-90% מהאנשים הם יצירתיים. מה קורה אחר כך? בין גיל חמש לשבע שיעור היצירתיות יורד ורק 5% מקרב האנשים יצירתיים. אחר כך נותרים רק 2%. מדוע זה קורה בצורה כל כך דרסטית? כי לקחנו ילדים יצירתיים והכנסנו אותם למסגרת של בית ספר, ואחר כך למסגרות כמו צבא, עבודה.. אבל הארגון, שהוא בעצם אותה מסגרת שקוטלת את היצירתיות, זקוק לאנשים יצירתיים (שימצאו פתרון יצירתי להגדלת המכירות של משחות השיניים או שיחשבו על הרעיון לחבר מצלמה וטלפון יחד…). אז אנחנו צריכים לגלות מחדש את היצירתיות שלנו ושל העובדים שלנו.
האם יש משהו שאנחנו כאנשי משאבי אנוש יכולים לעשות? האם יצירתיות זה בכלל דבר נרכש או שמא זו תכונה מולדת?
לדברי מוטי איזן, למרות ש-2% נחשבים אנשים יצירתיים, יש לנו רגעים שפתאום אנחנו יצירתיים. מתי זה קורה? אדם קם בבוקר לעבודה, חייב להיות ב-8 בפגישה. הוא נכנס לרוטינה שלו ומחיל לעשות דברים על אוטומט ופתאום – האוטו לא מתניע. הוא מתחיל לחשוב מה קורה כרגע? מי ייקח את הילדים? איך אני מסתדר?.. זה משבר. במשבר הוא מתחיל לשאול שאלות. מוטי איזן: "אנו ניצבים בהתמדה מול הזדמנויות אדירות הנראות כמשברים בלתי אפשריים. אבל מה משמעות המלילה משבר? אישה כרעה על המשבר כדי ללדת. מתוך המשבר יצאו חיים. המשבר הוא משביר, הוא נותן שפע! אז מה זה אומר? שאנחנו צריכים לעורר משברים אצל העובדים שלנו כדי שיהיו יצירתיים? לא. יש דרכים לקדם יצירתיות בארגון."
לסביבה שבה גדלנו יש השפעה על היצירתיות שלנו, אך יש שיטות וכלים שמאפשרים לאנשים להיות יותר יצירתיים. מבוגרים שעברו הרבה דירות בצעירותם הם מאוד יצירתיים. הם היו צריכים להתאקלם בכל פעם מחדש. למרות שחוקרים מציינים את חשיבות הסביבה על היצירתיות, מעל 200 מחקרים מוכיחים לנו שיצירתיות זה דבר נרכש. אם אפשר ללמוד יצירתיות, אפשר להתחיל לעבוד על זה.
בשביל להבין מדוע אנחנו לא יצירתיים, עלינו להבין מה מעכב אותנו ומונע מאתנו להיות יצירתיים. מוטי איזן מציע את הסיבות הבאות להיעדר יצירתיות:
- אין לנו צורך ביצירתיות עד שיש פנצ'ר בגלגל. מורות מעבירות את אותו מערך שיעור 30 שנה. הן אומרות לעצמן שזה עובד. הן לא שמות לב שהילדים לא מקשיבים ולא מתעניינים, הן בטוחות שזה עובד ולכן לא צריך לעשות אחרת.
- אם לא מעלים משהו לתודעה, לא מחפשים אותו ולכן לא רואים אותו. זה כמו שנשים בהריון פתאום רואות הריון ותינוקות בכל מקום. כי פתאום הן רגישות לנושא ומחפשות אותו… המסקנה הנובעת מכך היא אם לא אחפש משהו לא אמצא את היצירתיות, לא אמצא אותה. אני צריך להגדיר לעצמי שאני רוצה להיות יצירתי. ארגון לא יכול להגיד "זה יבוא מעצמו". זה לא יבוא מעצמו. צריך להגדיר שרוצים יצירתיות ועובדים כדי להשיג אותה.
- מנהלים יצירתיים מעריכים רעיונות או לפחות פתוחות לשמוע רעיונות. אז יש לנו מנהל שהכין תכנית. הוא עבד עליה קשה, הוא מכיר אותה, הוא יודע איך זה צריך לעבוד… ופתאום בא אליו עובד ואומר לו "יש לי רעיון". המנהל היצירתי יקשיב לו. המנהל הלא יצירתי יגיד "עכשיו אתה נזכר?!" האגו של אותו מנהל מעורר התנגדויות. אם מורידים את האות-E במילה אגו נשאר לנו GO. ברגע שמזיזים את האגו אפשר לפרוץ קדימה.
- הרגל מנצח. חוויית הכישלון מהעבר. ניסיתי ולא הצלחתי.. כמה פעמים ניסינו להוביל פרויקט אבל מה יגידו? אולי ניסו ולא הצליחו? כמה פעמים ניסינו דיאטה, פעילות? חווית כישלון העבר מונעת יצירתיות.
- קבעון. המוח שלנו רגיל לראות דברים קבועים אז הוא משלים לבד פרטים. המוח חושב שהוא כבר יודע הכול וראה הכול אז אנחנו צריכים לעזור לו ולהכווין אותו כדי שנוכל לראות דברים אחרת.
- אותם כלים. אותם כלים משאירים אותנו באותו מקום. אלברט איינשטיין אמר שבכדי להשיג דבר חדש צריך כלים חדשים. הארגון צריך פעילויות חדשות שיכניסו לארגון יצירתיות.
מזל שיש שמ"ש בארגון
מוטי איזן: "אתם יודעים מה זה שמש? זה ראשי תיבות של: שייכות, משמעות ושיפור.
שייכות. אם אשתמש בחשיבה יצירתית אגרום לעובדים להרגיש שייכים, חלק ממשהו גדול יותר.
משמעות. האדם יוותר על פיסת הלחם האחרונה שלו בשביל אושר, שזה בעצם אישור פנימי. התחושה שאני במקום שאני צריך להיות בו.
שיפור ארגוני. הארגון צריך לתת תפוקות. אתם לא צריכים משאבים כדי לעורר יצירתיות במודל השמש. לדוגמה, הרבה אנשים אוהבים לבשל. אם היינו פותחים ספר מתכונים ארגוני? זו יצירתיות שגורמת לעובד להרגיש שייך. כמה זה עלה לי? אולי כמה שקלים על ההדפסה. תחשבו על זה שפתאום בחדר אוכל מגישים את המנה הנבחרת לאותה שבוע? אנחנו גורמים לעובד להרגיש הרבה יותר משמעותי ושייך מבלי להשקיע מאמץ."
