מודעות עצמית כבסיס להצלחה ארגונית

מודעות עצמית כבסיס להצלחה ארגונית

מנהל שמודע לעצמו, עסוק ברפלקציה ובהתבוננות עצמית, יודע לחוש אמפתיה כלפי עובדיו, לשפר את הביצועים שלהם ושלו, ולהביא את הארגון להצלחה

שיתוף

על כך הסבירה רעות נדב שפורן, מנהלת ההדרכה של מרכז פעילויות מהותי, בהרצאתה בכנס משאבי האנוש השנתי 2016. להלן מידע בנושא הכנסים הבאים של HRus.

"מודעות עצמית היא תשומת הלב של האדם אל עצמיותו – היכולת של האדם להבחין בפרטים ולעבד פידבקים מהסביבה. כך גם בעולם העסקי. למנהל צריך שתהיה יכולת לעשות עצירה ולהבין מה הוא רואה על עצמו." הסבירה רעות נדב שפורן.

One size fits all

"כמו בלבוש אין בגד אחד שמתאים לכל המידות, כך בהדרכה – אין תהליך הדרכה אחד שמתאים לכולם. כשאנחנו בונים הדרכות, עלינו להבין איזה קורס לבנות לאיזה מנהל ולאיזה ארגון, בהתאם לצרכיו, לתחומו ולמבנה האישיותי שלו."

"ההבנה שהושגה היא שמרבית המנהלים שעברו הכשרות, הזדהו במיוחד עם שיטת ה-  Outdoor Training – ODT – שיטת פיתוח קבוצתי שמקנה פיתוח כישורים חברתיים ומיומנויות ניהול ומנהיגות, על ידי פעילות אתגרית." אמרה נדב שפורן.

אחת הדרכים היעילות לרכישת כלי ניהול, מתבצעת באמצעות התמודדות עם בעיות בצורה של תרגול פיזי ובהתמודדות עם אתגרים הדומים לאלו שמנהלים מתמודדים איתם בפועל.
באמצעות סדנאות ODT המשתתפים מגיעים באמצעות חוויות, לרמות חשיבה והבנה עצמית גבוהות במיוחד, כאשר הלמידה נעשית דרך חוויה והתנסויות.
המעורבות הרגשית בתהליך ה- ODT מגבירה את פוטנציאל תהליך הלמידה, מסירה חסמים רבים ומאפשרת הפנמה ויישום של הנלמד.

"המשוב המיידי יוצר תהליך אפקטיבי של למידה, הפנמה ויישום." הסבירה נדב שפורן "מנהלים שעברו פיתוח באמצעות שיטת ODT, ספרו לי על חוויותיהם מהסדנה. אחד מהם אמר לי למשל, שהוא תמיד ידע שהוא אדם תחרותי, אך רק לאחר שעבר את סדנת הפיתוח הבין, עד כמה התחרותיות שלו משפיעה על אנשים אחרים סביבו."
עוד אמרה נדב שפורן: "בקורסים למנהלים שפתחתי במרכז, לכל מפגש הבאתי את אחד מהמנהלים שעבר את הסדנה, על מנת שישתף מה הוא חווה בשטח."

כיצד מודעות עצמית קשורה להצלחה ארגונית

"כל חוויה יכולה להיות בסיס להבנה על עצמינו." ציינה נדב שפרן "אפילו שינוי חיצוני כגון גבר שמגלח את הזקן שלו לאחר כמה שנים, שינוי שלכאורה אינו משמעותי, משנה בפועל את כל התפישה של הגבר את עצמו. הרבה מהגבריות שלו היה טמון בזקן. בהעדרו, עליו למצוא דרך אחרת לחוש את הגבריות שלו."

נדב שפורן נתנה כדוגמה מחקר שנערך בארה"ב: "החוקרים חילקו שאלונים למנהלים, למנהלים מעליהם ולכפופים תחתם, כדי לבחון האם קיים פער בין האופן בו המנהל תופש את עצמו לבין איך שהמנהלים שלו והעובדים שלו תופשים אותו. מה שהתגלה במחקר היה מרתק. התוצאות הראו שבחברות בהן הפער בין איך שהמנהלים תופשים את עצמם לאיך שהאחרים תופשים אותם, קטן, אותן חברות מצליחות ב- 70% יותר, לעומת חברות בהן המנהלים בעלי מדד מודעות עצמית נמוך."
"ההסבר לכך הוא שמודעות עצמית גבוהה, הוא ביטוי לאיכותיות הניהול בארגון והוא מה שיאפשר לנו לנהל ארגון מצליח."

כיצד מודעות עצמית משפרת את מיומנויות הניהול?

"מנהל אשר מודע לעצמו, בראש ובראשונה מודע לחוזקות שלו. הוא יודע מה עובד לו טוב ומביא את היחידה למצוינות. כמו כן הוא מודע לחולשות שלו, ויודע איך להתמודד איתן ולסגל תכונות אדפטיביות."

"מנהלים מודעים יודעים מה סולם הערכים שלהם. כל האנשים סביבם יודעים להגיד מי הם ומה הם מייצגים וכך יותר קל להם להניע את העובדים, על פי סולם ערכים מוצהר וברור. כשאין לך סולם ערכים ברור וגלוי, המנהיגות שלך מהוססת ורצופת פשרות."

"מנהל מודע חש חמלה ואמפתיה כלפי העובדים שלו. מנהל מודע לוקח בחשבון שגם לאנשים סביבו יהיה נוח והם יוכלו למצות את הפוטנציאל האישי שלהם, ולא את זה שהוא מגדיר עבורם."

"מנהל מודע עסוק ברפלקציה והתבוננות עצמית והוא מיישם את תובנותיו כלפי עצמו וכלפי היחידה העסקית שהוא מנהל. כשהוא מצליח הוא יכול לתת קרדיט ולשבח."

"מודעות עצמית היא קריטית לפיתוח מיומנויות ניהול. לכן מרבית המנהלים הזדהו עם שיטת ה- ODT לפיתוח, כיוון שבסדנאות ODT המנהלים לומדים על עצמם. כך שלמעשה המתודולוגיות פורצות הדרך בפיתוח והכשרת מנהלים עוסקות באופן משמעותי במודעות עצמית."

מה אנחנו יכולים לקחת לעצמנו כאנשי הדרכה שרוצים לבצע הדרכות ופיתוח מנהלים

"צריך להבין בטרם מועברת ההדרכה, מה המודרכים ילמדו על עצמם באמצעות ההדרכה? כל תכני ההדרכה הקלאסיים שהם הבסיס חשובים ביותר, אך הכי חשוב שהמודרכים יתחברו לתכנים ברמה האישית, ושהתכנים שעוברים בקורס יעסקו במודעות עצמית."

"יש את הכלים המסורתיים: משוב אישי, הערכה, סימולציות ושאלוני אישיות, אך הכי חשוב שיהיה רכיב שמאפשר למנהל להתבונן על עצמו, בכל סל התכנים הללו."

"כלי פחות נפוץ אך יעיל למודעות עצמית הוא רפלקציה – תשאול עצמי. זה נעשה בשלוש נקודות זמן במשימות: לפני, במהלך ובתום המשימה. כך המנהל לומד על האישיות שלו מול ביצוע המשימה הספציפית. חשוב שיהיה עיסוק במשימות יום יומיות. למשל הנעת עובדים. צריך לבדוק מה מניע את המנהל עצמו ומשם לתת כלים להנעת העובדים שלו."

 

רעות נדב שפורן, בעלת MA מאוניברסיטת בן גוריון, מנחת קבוצות, בעלת ניסיון ביזום והובלת פרויקטים של פיתוח בארגונים ציבוריים ועסקיים, פיתחה והנחתה תכניות חינוכיות לסגל הוראה ברחבי הארץ. כיום רעות נדב שפורן מנהלת ההדרכה וההנחיה במרכז מהותי – מרכז פעילויות וסדנאות המציע חוויה עם ערך מוסף.

מבצע כנסי 2025

אין תגובות

השאר תגובה