מה קורה כשהמעסיק מתרשל ולא מעביר כספים לקרנות של עובדיו

הפקדות לפנסיה נראות ונשמעות לעובדים רבים כדבר שאינו רלוונטי עבורם ולא שווה להשקיע בו זמן או להסתכסך בגללו עם הבוס. בפרט כאשר מדובר בעובדים צעירים. אלא שבפועל זהו הביטוח החשוב ביותר שכל אדם חייב לעצמו וכל ארגון חייב לעובדיו.

ב-2008 הוסדר הנושא על ידי צו הרחבה שקובע שכל עובד זכאי לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים. בנוסף, יש מקומות עבודה רבים שבמקום העלאת שכר מציעים לעובדים קרן השתלמות שמאפשרת לעובד לקבל סכום גבוה בתום שש שנים ולמעסיק מאפשרת לקבל פטור ממס עבור 4.5% האחוזים שהוא מפריש לקרן ההשתלמות.

לא מעבירים את הכסף לקרנות בזמן

הבעיה מתחילה כאשר המחלקות הרלוונטיות מתרשלות ולא מעבירות את הסכומים לקרנות. ובמקרים רבים אכן המעסיק מתרשל ולא מפקיד עבור עובדיו לביטוח פנסיוני בכלל, או שמפקיד אבל לא עבור מלוא השכר הקובע.

במצב כזה, כל עוד העובד בריא ועובד, נגרם לו נזק חמור כתוצאה מאי העברת הכספים, במקרים רבים הוא כלל לא מודע לכך. בדרך כלל הוא מגלה זאת לאחר שהנזק כבר נעשה, ואז מתחילות התביעות.

חשוב מאוד לדעת שבתי הדין לעבודה הם מאוד לא סלחניים כלפי מעסיקים שמתרשלים ופוגעים בזכויות העובדים. בפרט בזכות לפנסיה שנחשבת לזכות מגן בסיסית.

כפי שכתבנו בכתבה לא העברתם בזמן כספים לקופת פנסיה או קה"ש? זו הלנת שכר מעסיק שלא העביר את הסכומים שניכה משכר העובד, אל הגופים שאליהם הם מיועדים (קרן השתלמות, ביטוח פנסיוני, ביטוח מנהלים וכו), בתוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, מבצע עבירה פלילית ועלול לספוג קנס או מאסר. בנוסף, אפשר להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה במשרד העבודה והרווחה.

מתי זכויות העובד בקופה נשמרות ולכמה זמן

השאלה הגדולה היא מה קורה לזכויותיו של עובד בקופת הגמל, במקרה בו המעסיק לא העביר את הכספים לקופת הגמל (קרן פנסיה, קופת תגמולים, ביטוח מנהלים). מתברר שעל פי סעיף 19א(ד) לחוק הגנת השכר זכויותיו של עובד בקופת גמל, מובטחות גם אם המעסיק נמנע מלשלם את חובו לקופה. (אם כי רק תחת תנאים מסויימים).

כלומר, העובד יהיה זכאי לזכויותיו מקופת הגמל (פנסיית נכות, ופנסיית זקנה) גם אם המעסיק לא העביר את ההפקדות כנדרש. לתשומת לב מנהלי משאבי האנוש – במקרה זה (של אי העברת הכספים כנדרש) קופת הגמל זכאית לפנות אל המעסיק בתביעה לתשלום התגמולים שהיא עצמה שילמה לעובד (במקום המעסיק).

עילה לתביעה בשל פגיעה בזכויות

אבל הבעיה הגדולה יותר, שמהווה עילה עבור העובד לתבוע את המעסיק שלא העביר את התשלומים בזמן, היא זו: סעיף 19א(ח) בחוק הגנת השכר אומר, כי בשלושה מקרים (כלומר בהתקיים שלושה תנאים), חובתה של קופת הגמל כלפי העובד למעשה נפסקת, והעובד לא יהיה זכאי לזכויותיו בקופת הגמל.

המקרים\התנאים הם אלה:

1 חלפה שנה מהיום שהמעסיק חדל לשלם את חובו לקופת הגמל, ולעובד לא נוצרה זכאות במשך אותה שנה, לתגמולים מקופת הגמל. לדוגמה, הוא לא היה במהלך אותה שנה במצב בריאותי שמזכה אותו בפנסיית נכות או שהוא הגיע לגיל פרישה.

2 קופת הגמל שלחה מכתב לעובד ויידעה אותו על כך שהמעסיק חדל מלשלם את ההפקדות המגיעות לו, ששה חודשים מהמועד בו הפסיק המעסיק להעביר את ההפקדות.

3 קיימת קביעה של בית הדין לעבודה, כי הפיגור בגביית החוב אינו נעוץ ברשלנות של קופת הגמל, או שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות את שחרור הקופה מהתחייבויותיה כלפי בעובד, כמו למשל מקרים בהם המעסיק פשט את הרגל.

בשורה התחתונה, מעסיק שמנסה לחסוך בכך שאינו מעביר את ההפקדות, או שהוא מתרשל ולא מעביר את ההפקדות בזמן, עלול בסופו של דבר לשלם הרבה יותר.