מה המשמעות של גמישות בעבודה כשעובדים מהבית

התמריץ למעסיקים להמשיך להעסיק עובדים במקום להוציא אותם לחופשות ללא תשלום (חל"ת) ואף במקום לפטר אותם, יביא איתו במקרים רבים מאוד הגברה נוספת של עבודה מהבית, במקומות שזה מתאפשר.

ככל שיותר עובדים מועסקים בעבודה מהבית, כך גוברת הסוגיה: מה המשמעות של גמישות בעבודה בעת שהעובדים ממילא עובדים מביתם.

לפני שפרץ משבר הקורונה, המושג 'גמישות בעבודה' התייחס בעיקר לעצם האפשרות לעבוד מהבית לפחות כמה ימים בשבוע, ולאפשרות לצאת מהעבודה מוקדם יותר מהרגיל.

למעשה, גמישות בעבודה על פי הגדרות אלה, נחשבה לפריבילגיה השמורה לעובדים בענפים מסוימים ובמקרים רבים בעיקר לבכירים שבהם.

מחקרים שבוצעו לפני המשבר חזו כי בעתיד יעבדו רוב העובדים מביתם או לכל הפחות מרחוק.

רבות דיברו על כך שבתוך 10-20 שנה יהיו הרבה מאוד "סניפים ביתיים" של חברות, כאשר כל סניף כזה הוא למעשה עובדים בודדים שעובדים מכל פינה בעולם – מביתם.

באותה עת דובר על העברה עתידית של העבודה מהמשרדים אל בתי העובדים, כחלק מחסכון בעלויות נדל"ן, עלויות נסיעה, זמן הנסיעה וסוגים נוספים של חסכון.

זאת ועוד, רבות דובר על כך שבעתיד, יהוו עבודה מהבית ושעות עבודה מותאמות את עמוד התווך של הגדרת הגמישות בעבודה, ולמעשה של ההתייעלות.

בחודש מרץ 2020 הגיע משבר הקורונה וטרף את הקלפים. התחזית העתידית הואצה ושוק העבודה ביצע קפיצת צפרדע אל עבר אותו עתיד.

הטכנולוגיות אמנם אינן בשלות דיין, והזום אינו אמצעי התקשורת האידיאלי. גם טכנולוגיות המציאות המדומה, שבעתיד הרחוק יותר יאפשרו עבודה בחללים משותפים וירטואליים, עדיין לא מספיק רווחות או שוות לכל כיס של כל ארגון.  

גם התנאים האובייקטיבים של ציוד מספיק בבית העובד, פינת עבודה שקטה לכל אחד מבני המשפחה העובדים וכו, נמצאים עדיין עמוק בחיתולים.  

ולמרות כל זאת, רכבת העבודה מהבית יצאה לדרך והיא כבר דוהרת במהירות קדימה.  

המרכיב הפרקטי שיאפשר את הצלחת השיטה הוא הכלים שיש בידי משאבי האנוש כדי ליישם את אותה גמישות בעבודה שנכפית כיום על רוב הארגונים.

הבסיס למציאת כלי הגמישות הנכונים הוא שאין סטנדרט שמתאים לכולם. יש להתאים כל כלי לכל עובד ספציפי ולכל מנהל, ולמצוא את החיתוכים המשותפים לכולם.

כלומר, ההתאמה צריכה להתבצע על פי התאמה לתפקידים השונים ולאופי העובדים.

לדוגמה, יש עובדים שמעוניינים לעבוד מהבית בשעות שהם בוחרים, שהן לאו דווקא שעות המשרד הרגילות, ומנגד יש מנהלים שיעדיפו שכל העובדים יעבדו באותן שעות למרות שהם עובדים מהבית.

זאת ועוד, סגנון עבודה מהבית שמתאים לעובדים בגילאי 20 פלוס, לא בהכרח מתאימים לעובדים בגילאי 40 פלוס.

לוחות זמנים שמתאימים להורים לילדים בגן הילדים או בית ספר יסודי, הם לא בהכרח לוחות הזמנים שמתאימים לעובדים שהם הורים לילדים בתיכון או אף לעובדים שאין להם ילדים כלל וכד'.

כאן נכנס לתמונה המושג גמישות בעבודה, הכולל בתוכו תכנים שהם מעבר לאפשרות לעבוד מהבית או לצאת מוקדם יותר הביתה.

כיום, גמישות בעבודה משמעה שכל אחד מהעובדים והמנהלים, יוכל לשלב את העבודה בתוך מכלול הצרכים שלהם בחייהם הפרטיים והמחויבויות שלהם שהן מעבר לעבודה.

בעבר אמרה יועצת למשאבי אנוש בראיון עם HRus, כי גמישות משמעה להעניק מענה לצורך האישי.

כלומר, לקחת בחשבון שלעובד יש עוד מחויבויות בחיים שאינן קשורות לעבודה. אין זה אומר שהעובד לא יידרש לעמוד בלוחות זמנים או בסטנדרטים שנקבעו לגבי איכות העבודה.

ואין ספק שברגע שיש פרויקט ספציפי שמחייב את כולם להירתם למענו, הרי שכל העובדים והמנהלים נדרשים לבצע משימות מסוימות בזמנים מסוימים.

במילים אחרות, המושג 'גמישות בעבודה' אינו מתייחס בהכרח לגמישות בלוחות זמנים או לוויתורים לגבי איכות והשגת יעדים, אלא הוא שם דגש על כך שמשאבי האנוש 'רואים' כל עובד ומודעים לצרכיו.