קרן השתלמות נחשבת להטבה משמעותית ואטרקטיבית ביותר, שיכולה לבדל את המעסיק במידה משמעותית לעומת מתחריו, ולא בכדי.
היתרון בהטבה של קרן השתלמות לעובד, מעבר לעובדה שהמעסיק מפקיד אליה מדי חודש 7.5 אחוזים משכר העובד (עד לתקרה מסוימת), הוא בכך שקרן השתלמות מקנה שלוש הטבות מס: הטבת מס בעת ההפקדה לקרן (העובד לא נדרש לשלם מס הנסה וביטוח לאומי עבור הפקדות המעסיק), הטבת מס לאורך תקופת החיסכון והטבת מס בעת פדיון כספי הקרן.
זו האחרונה נחשבת ליתרון הגדול ביותר של קרן ההשתלמות. המשמעות היא שהרווחים שנצברו בקרן ההשתלמות יהיו פטורים ממס רווחי הון במועד המשיכה.
כדי לקבל במלואו את הפטור ממס רווחי הון וממס כנסה וביטוח לאומי, על המעסיק והעובד לעמוד בתנאים הבאים:
1. הפקדות המעסיק לא יהיו יותר מ-7.5% מהשכר הקובע (השכר ברוטו של העובד מינוס תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאות, ומינוס תשלומים בשל מאמץ מיוחד, כמו עבודה בשעות נוספות או אירוע מסוים), ולא יותר מפי שלושה מחלקו של העובד בהפקדות.
2. בנוסף, הפקדות המעסיק יכולות להגיע רק עד לתקרה מסויימת, שבשנת 2023 עמדה על 7.5 אחוזים משכר שנתי של 188,544 שקלים, כלומר, משכר חודשי ממוצע של 15,712 שקלים.
במילים אחרות: הסכום המקסימלי שהפקיד העובד ב-2023 לא יכול להיות יותר מ-2.5% מהשכר ואינו עולה על 4,713.6 שקלים בשנה (392.8 שקלים בחודש).
בנוסף, הסכום שהפקיד המעסיק אינו עולה על 7.5% משכר העובד ולא יותר מ-14,140.8 שקלים בשנה, כלומר 1,178.4 שקלים בחודש (וכאמור, לא יותר מפי שלושה מההפקדות של העובד).
ניתן אמנם להפקיד לקרן ההשתלמות כספים גם מעבר לתקרה, אבל הפטור לא יחול עליהם.
במקרים בהם המעסיק מפקיד לקרן ההשתלמות של העובד, סכומים שהם גבוהים יותר מהתקרה, הפקדות המעסיק יחויבו במס הכנסה לפי מדרגת המס של העובד במועד שבו הופקדו הכספים, ועל הרווחים יוטל מס רווחי הון בשיעור 25%, שכן כיום קיים בישראל מס רווחי הון בגובה של 25% על הרווחים הריאליים.
כאמור, עובדים שהמעסיק שלהם מפקיד עבורם כספים לקרן ההשתלמות עד לתקרה יהיו פטורים ממס רווחי הון בעת משיכת הכספים וממס כנסה וביטוח לאומי על הכספים שהופקדו על ידי המעסיק.
חשוב להדגיש, כי פתיחת קרן השתלמות עבור העובדים אינה פוטרת את המעסיק מלהפקיד עבורם לביטוח פנסיוני.
להלן 3 הבדלים בין קרן השתלמות לקרן פנסיה:
1. קרן השתלמות מהווה חיסכון בלבד. אין בה כיסויים ביטוחיים (כמו למשל ביטוח אבדן כושר עבודה).
2. בניגוד לקרן פנסיה שניתן לקבל את התשואה ממנה רק החל מגיל 60, קרן השתלמות הופכת לנזילה לאחר שש שנים מיום פתיחתה.
כך שניתן למשוך את הכסף שנצבר בה, או את חלקו, ללא קנסות ותוך קבלת הטבת המס, כאמור, שש שנים לאחר הקמתה.
נציין, כי עובדים שהגיעו לגיל פרישה מהעבודה, שלוש שנים לאחר פתיחת הקרן, יכולים למשוך את כספי הקרן בהגיעם לגיל הפרישה, כאמור, גם אם מדובר בשלוש שנים לאחר פתיחת הקרן.
3. מי שאינו מעוניין למשוך את הכספים לאחר שש שנים מיום פתיחת הקרן, יכול להשאירם בקרן, ולהמשיך להפקיד אליה כספים ולהשתמש בה כבחסכון פטור ממס לטווח ארוך יותר.
אפשרות אחרת היא לנייד את כספי קרן ההשתלמות (כולם או חלקם) אל קרן הפנסיה. בכך ניתן להגדיל את הקצבה שתתקבל בעתיד מקרן הפנסיה לאחר פרישת העובד.
חשוב לציין שלאחר צירופה של קרן ההשתלמות לקרן הפנסיה, לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו, שכן ברגע שקרן ההשתלמות מצורפת לקרן הפנסיה, הכספים נכנסים לחשבון העמיתים והם כבר לא בחזקתו הפרטית של העובד החוסך.
היתרון בניוד לקרן הפנסיה הוא בכך שמרגע קבלת הקצבה מקרן הפנסיה, העוד ממשיך לקבל את הקצבה עד יומו האחרון, בי קשר לסכום הכסף שנצבר עד קבלת הקצבה. מנגד, מקרן ההשתלמות ניתן להוציא כספים רק עד שנגמר בה הכסף.
עבור עובדים שמאריכים ימים, הקצבה המצטברת יכולה להיות גבוהה יותר, בסופו של דבר, מהסכום ההוני שנצבר בקרן ההשתלמות.
כפי שכתבנו בכתבה: הקשר בין הכסף שנצבר בקרן השתלמות לקצבת הפנסיה, בכל פעם שעובד עובר למקום עבודה חדש, המעסיק החדש אמור לפתוח קרן השתלמות חדשה עבור העובד. כלומר, בשונה מקרן פנסיה, את קרן ההשתלמות לא ניתן להעביר ממעסיק למעסיק.
המשמעות היא שעובד יכול שיהיו על שמו כמה קרנות השתלמות. ונשאלת השאלה, מה קורה עם הוותק.
שהרי אם העובד עבר למקום עבודה חדש לאחר כשלוש שנים מיום פתיחת קרן ההשתלמות, מה קורה לגבי הוותק של הקרן החדשה שנפתחת על שמו על ידי המעסיק החדש.
מתברר שאם יש רציפות בהפקדות בין קרן ההשתלמות שנפתחה לעובד על ידי המעסיק הקודם לבין ההפקדות לקרן החדשה שנפתחה על ידי המעסיק החדש, תקופת הוותק של שש שנים ממועד ההפקדה הראשונה לחשבון הישן ממשיכה להיספר כאילו הקרן החדשה נפתחה באותו מועד בו נפתחה הקרן הקודמת.
בתום שש שנים מיום פתיחת קרן ההשתלמות הראשונה, העובד יוכל למשוך גם את הכספים שהצטברו בקרן שנפתחה על ידי מקום העבודה השני.
לשם כך יש לבצע הליך בשם 'השלכת ותק'. תהליך זה גורם לכך שמכירים בשני החשבונות (כשל שתי הקרנות) כחשבון אחד, לצורך הוותק ותהליך פדיון הכספים.
