שלי סילברשטיין תרצה בכנס הרווחה 2013 בנושא "אחריות תאגידית, קיימות ומשאבי אנוש" ותשפוך קצת אור על המושג קיימות ארגונית ותסביר מדוע חיוני שמנהלי משאבי אנוש ינחילו את הערכים העומדים בבסיסו לעובדים בארגון.
המושג קיימות או Sustainability במובנו הרחב הינו היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב מסוים לאורך זמן. מבחינה אקולוגית המילה מתארת כיצד מערכות ביולוגיות ממשיכות לתפקד במשך תקופה ארוכה. מבחינת האנושות, קיימות היא הפוטנציאל לשמור על שרידות, קרי, הימנעות מהכחדה, ועל הרווחה החברתית של הציוויליזציה למשך זמן רב. על מנת לרדת לעומקם של הדברים ערכנו ראיון עם שלי והרי הוא לפניכם:
מה היה הגורם שהניע אותך לעסוק בתחום הקיימות?
"לא מדובר בשינוי חד שקרה ביום בהיר אחד, אלא מדובר בתהליך. עם זאת היה אירוע מסוים שאני זוכרת שהניע אותי להגביר את מעורבותי. לאחר שראיתי כתבה ברשת BBC על הצונאמי שפקד את תאילנד ב-2004 שעסקה בשינויים המתרחשים בשל שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית ואסונות הטבע שפוקדים מקומות שונים בעולם הצטמררתי. חוסר האונים של האוכלוסיות הללו היה מחזה קשה לצפייה. התחלתי לחשוב שישנן פעולות שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לשנות את תהליך ההתדרדרות של הסביבה. באותו זמן ב"בטר פלייס" הקימו את הצוות הירוק שמטרתו לקדם את נושא הקיימות בחברה והרגשתי צורך עז להצטרף. הגורם המניע מבחינתי היה הילד שלי. רציתי להשאיר לו עולם טוב יותר".
מדוע חשוב שלחברה תהיה אמירה אידיאולוגית ערכית המתקשרת לקיימות ומהו היתרון הטמון בעשייה זו?
"הקיימות הינה השקפת עולם המניחה שבני האדם, בעלי החיים והמשאבים בטבע קשורים זה לזה כחלק ממארג חיים שמזין ומקיים את כדור הארץ. לפיכך, מדובר בתיאוריית דומינו שבה יש לפנות למזהמים המרכזיים, אותן חברות תעשייתיות, שעושות שימוש נרחב במשאבים טבעיים דוגמת מים וחשמל ולשנות את הלך הרוח בקרב אלו העומדים בראש פירמידת הייצור. בנוסף בחברות הללו כמו גם בחברות טכנולוגיות רבות, קיים משאב חשוב מאוד – כוח אדם איכותי ומשכיל אשר ניתן לרתום אותו למען עשייה חברתית וסביבתית משמעותית.
מלבד זאת שילוב פעילות למען קיימות מיטיבה עם הארגון בשני אופנים, מבחינה כלכלית ומבחינה תדמיתית. בהיבט הכלכלי, קיימת מגמה שתופסת תאוצה בשנים האחרונות באירופה ובארצות הברית שבה חברות מדורגות לפי מידת התרומה החברתית שלהן. הדבר בא לידי ביטוי בסימון מוצריהן בתו תקן אקולוגי. מחקרים שנערכו לאחרונה מראים כי קיימת נטייה בקרב הציבור הצרכני וחברות הפועלות מול ארגונים, לרכוש מוצרים בעלי תו תקן זה דבר המתבטא בתוספת רווח לחברה. מבחינה תדמיתית, פעילות זו מקשרת את שם החברה לעשייה חיובית ופועלת בתור כלי שיווק חזק מאוד שיעלה את קרנה בקרב עובדים פוטנציאליים וצרכנים".
האם קיימת זיקה בין תחום האקולוגיה והקיימות לתחום משאבי אנוש?
"בהחלט. הערכים בבסיס הקיימות המעודדים שוויון בין בני אדם ותחושת אחריות הדדית ושותפות באו לידי ביטוי במדיניות ההעסקה שלנו בחברת "בטר פלייס". יצאנו מנקודת הנחה שיש לקיים פלורליזם תעסוקתי ועודדנו גיוס עובדים עם מוגבלויות, למשל נכים או אנשים כבדי שמיעה. בנוסף יזמנו פעילויות שקשורות לתחום הרווחה ומשאבי אנוש, למשל ב"בטר פלייס" הסענו במכוניות של החברה ילדים החולים במחלות קשות מאוד לביקורים ובדיקות בבית חולים תל השומר. אך ההיבט החשוב ביותר שנוגע למשאבי אנוש הינו שהעובדים שמחו להתנדב והעריכו את העובדה שהחברה סיפקה להם את ההזדמנות להיטיב עם אלו שלא שפר עליהם גורלם. בצורה זו העובדים נוכחים לדעת שהארגון אינו מונע אך ורק משאיפה לכסף אלא גם מקדם ערכים מהותיים שניתן להזדהות עימם".
בחלק השני של הראיון שלי מסבירה מה ניתן לעשות על מנת להחדיר את נושא הקיימות לארגון, נותנת דוגמאות לפעילויות שמעודדות ומטמיעות קיימות ארגונית ונותנת נקודות לפעולה למי שרוצה ליישם את עקרונות הקיימות בארגון שלו. כמובן שניתן יהיה לשמוע וללמוד על הנושא בהרחבה בהרצאתה של שלי בכנס רווחה 2013, שיתקיים ב-31 ביולי במרכז הכנסים וואהל סנטר, מול אוניברסיטת בר אילן.
לחלקו השני של הראיון עם שלי סילברשטיין – לחץ כאן!
למידע נוסף על כנס רווחה ארגונית 2013 – לחץ כאן!
