פיצויי הפיטורים חייבים להיות משולמים לעובד על ידי המעסיק עד 15 ימים מהמועד שבו היו אמורים להיות משולמים. כלומר המחוקק אפשר למעסיק לאחר בתשלום הפיצויים עד 15 ימים. החל מהיום ה-16, העיכוב הופך להלנה, דבר שמזכה את העובד בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
יש לא מעט מעסיקים שמאמינים שיש להם סיבות מוצדקות לאי תשלום פיצויים או אי תשלום פיצויים בזמן. בתי הדין לא יקבלו טיעונים שאף שהם נשמעים מאוד הגיוניים למעסיק, הם לא מתיישבים עם החוקים והפסיקה.
לדוגמה, מעסיק שדורש מעובד – כתנאי לקבלת הפיצויים – לחתום על מסמך לפיו אין לו (לעובד) דרישות מהמעסיק וכי הוא (העובד) מאשר במסמך כי שולמו לו כל זכויותיו וכי אין לו טענות בנוגע לנושאים שונים לרבות תחושת אפליה שהעובד חש בעת עבודתו בחברה (לפני שפוטר ואולי כסיבה לכך שפוטר), טענות אחרות בדבר פיטורים שלא כדין, או פיטורים שאינם מוצדקים וכדומה.
במילים אחרות, לא ניתן לעכב את תשלום הפיצויים או לשלול את קבלת הפיצויים מעובד, רק משום שסירב לחתום על מסמך המאשר שאין לו עוד תביעות ודרישות מהמעסיק.
ובכל זאת, כאמור, יש מעסיקים שמונעים מהעובד את קבלת הפיצויים אם לא חתם על מסמך כזה, ויש מעסיקים שמונעים מהעובד את קבלת הפיצויים משום שסיבת הפיטורים לדעתם מצדיקה שלילת פיצויים.
בין אם תחושותיו של המעסיק מוצדקות או לא, מה שקובע בסופו של דבר הוא החוק ובתי הדין לעבודה, בהם נפסקים שוב ושוב פיצויי הלנת פיצויים שהמעסיק נדרש לשלם לעובד (והוצאות משפט) במקרה של עיכוב בתשלום הפיצויים שהוא מעבר ל-15 ימים.
עובד שזכאי לקבל את פיצויי הפיטורים, או חלק מהם, מתוך הביטוח הפנסיוני או מתוך קופת גמל אחרת שאליה שילם המעסיק את הפיצויים במהלך תקופת העבודה, יהיה זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל רק אם המעסיק לא הודיע לקופת הגמל בכתב, בתוך 15 ימים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, כי הוא מסכים לתשלומם.
בעקבות הפסיקה, יש לשלם פיצויי הלנת פיצויי פיטורים גם על פיצויי פיטורים מכוח הסכם, ועל פיצויי פיטורים עודפים המשולמים מעבר למה שנקבע שבחוק.
אם פיצויי הפיטורים שולמו בתקופה שבין היום ה-16 ליום ה-30 מהמועד שבו היו אמורים להיות משולמים – יסתכמו פיצויי ההלנה בהפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן עבור התקופה שבין המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו בפועל.
אם שולמו פיצויי הפיטורים לאחר היום ה-30 שלאחר המועד לתשלומם, יסתכמו פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים בהפרשי הצמדה לתקופה שמהמועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו, בתוספת 20% על הסכום הכולל, כאשר הסכום הכולל הוא פיצויי הפיטורים פלוס הפרשי ההצמדה.
זאת, עבור כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים. עבור חלק מחודש, תשולם אותה תוספת של 20% באופן יחסי למשך הזמן.
המעסיק רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצויי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעסיק או סכום שהמעסיק חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים.
בית הדין לעבודה רשאי להפחית את פיצויי הלנת פיצויי פיטורים או אף לבטלם אם מתקיים אחד התנאים הבאים:
1 טעות בתום לב של המעסיק.
2 נסיבות שלמעביד אין שליטה עליהן, כמו למשל אם המעסיק פנה במועד לחברת הביטוח כדי לקבל דו"ח בדבר היתרות הצבורות של העובד כדי להנפיק טופס 161, אבל חברת הביטוח הנפיקה דו"ח שגוי והמעסיק היה צריך לערוך בירורים נוספים שהובילו לכך שפיצויי הפיטורים שולמו באיחור.
3 חילוקי דעות מהותיים לגבי סכום חוב הפיצויים, כל עוד הסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.
4 חילוקי דעות מהותיים לגבי עצם הזכות לפיצויי פיטורים: בית הדין מוסמך להפחית או לבטל את פיצויי ההלנה גם אם היו חילוקי דעות בנוגע לסכום פיצויי הפיטורים, כל עוד מדובר בחילוקי דעות של ממש שיש להם בסיס.
5 חילוקי דעות לגבי המועד שבו נפסקו יחסי עובד מעסיק.
6 העובד (או העיזבון שלו, אם הוא נפטר) לא מסר למעסיק, לפי דרישתו, פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי ואשר דרושים לעניין קביעת הזכות לפיצויי הפיטורים או שיעורם.
7 בית הדין יכול להפעיל שיקול דעת ולהפחית את הפיצויים תוך התחשבות בגובה הפיצוי, למשל אם מדובר בפיצויים מוגדלים מכוח הסכם עשוי בית הדין להקל עם המעסיק ולהפחית את הפיצוי.
אבל יש לשים לב, שקשיים כלכליים של המעסיק אינם מהווים הצדקה להפחתת פיצויי ההלנה, למעט במקרים חריגים.
