הליך קיבוע זכויות לפני פרישת העובד הוא הליך קריטי עבור כל פורש לגמלאות, ועל כל מנהל משאבי אנוש לוודא שכל עובד שעומד בפני פרישה יהיה מודע לו ויקבל הנחיות מדויקות לגבי מצבו והעדפותיו הספציפיות.
היעדר הנחיות והדרכות לעובדים לגבי נושא קיבוע זכויות עלול לגרום להם להפסדים של סכומי כסף גדולים מאוד לכל אורך חייהם לאחר הפרישה.
כאשר עובד פורש לגמלאות מגיעות לו כמה הטבות מס. קיבוע זכויות הוא ההליך שמיועד לקבלת פטור ממס הכנסה בתקופת הפרישה, עבור קצבת פנסיה ועבור משיכה חד פעמית של כסף בעת הפרישה.
המדינה מעודדת את החסכון לפרישה על ידי הטבות מס בשנות החסכון והטבות מס בעת מימוש כספי הפנסיה.
כאשר עובד מחליט לפרוש ומעוניין להתחיל ליהנות מהכספים שחסך, עליו להחליט איך הוא מעוניין למשוך את הכספים ואיך לנצל את הטבות המס המגיעות לו.
נזכיר, כי תיקון 190 לפקודת מס הכנסה מסדיר את הבחירה בין הפטור ממס על מענקי פרישה לבין פטור ממס על קצבה מזכה, והיוון (משיכת כספים חד פעמית בעת היציאה לפנסיה) של הקצבה המזכה.
לצורך ביצוע קיבוע הזכויות יש לקחת בחשבון מגוון שיקולים בהם, מקסום הטבות המס, מקורות הכנסה אחרים לאחר תחילת קבלת הקצבה (במידה שהעובד מעוניין להמשיך לעבוד לאחר תחילת קבלת קצבת הפנסיה), הורשת כספים ועוד.
אחת הדרכים למימוש החסכון הפנסיוני היא להקדיש את כל סכום החסכון לקבלת קצבה חודשית (כלומר בלי למשוך סכום חד פעמי בעת הפרישה). הדרך לממש את הטבות המס שצפוי להגבות מהקצבה היא תהליך קיבוע זכויות.
קבלת קצבה חודשית פטורה ממס מחושבת לפי נוסחה שבמסגרתה מחשבים את שיעור הפטור שהפורש זכאי לקבל. ב-2024 מדובר בפטור של 52% והחל מ-2025 הוא יהיה 67%.
סכום הקצבה החודשית יחושב לפי תקרת הקצבה המזכה שב-2024 היא עומדת על 9,430 שקלים.
כאן יש לציין, כי קצבה מזכה היא קצבה שחייבת במס, משום שהיא משולמת מתשלומים שהעובד קיבל עבורם הטבת מס בעת ההפקדה ולכן משיכתם כקצבה חייבת במס שולי.
עוד חשוב לציין, כי אם סך ההכנסות של העובד שפרש – מקצבת הפנסיה ומהכנסות אחרות – לא עובר את סף המס, אז לא ייגבה ממנו מס כלל.
למרות זאת חשוב מאוד לעשות את קיבוע הזכויות למקרה שבשלב כלשהו הכנסות העובד יגדלו, למשל כתוצאה מעבודה שיקח על עצמו.
אפשרות שנייה היא משיכת הכספים. יש פורשים שמעוניינים למשוך מקרן הפנסיה את סכום החסכון במשיכה חד פעמית, בכפוף לחוק.
אפשרות זו מתאימה לפורשים שזקוקים לכסף באופן מיידי. יודגש כאן, כי בדרך כלל, במקרים אלה של משיכת הכספים באופן חד פעמי כרוכה במס גבוה בהרבה מאפשרויות אחרות.
חלק מהסכום החד פעמי אמנם פטור ממס, למשל חלק ממרכיב הפיצויים שהינו פטור ממס ולא נמשך על ידי הפורש, וכספי תגמולים שהופקדו עד שנת 2000, אבל שאר הכספים שאינם פטורים ימוסו ב-35% או בשיעור המס השולי, הגבוה מביניהם.
האפשרות השלישית היא שילוב בין קצבה חודשית למשיכת סכום חד פעמי.
עובד שפורש יכול למשוך חלק מהחיסכון הפנסיוני כסכום חד פעמי, אבל הקצבה שיקבל תהיה קטנה יותר.
אפשרות זו מתאימה למי שזקוק לסכום חד פעמי, אבל לא רוצה לוותר על הטבות המס ומעוניין לנצלן בדרך היעילה ביותר, ובנוסף מעוניין לקבל קצבה חודשית לכל חייו.
האפשרות הרביעית היא פרישה והמשך עבודה. בגיל הפרישה שהוא 67 לגברים ו-62 וארבעה חודשים לנשים שפורשות בשנת 2024, ו-63 שנים לנשים שיפרשו ב-2025, יכולים הפורשים להתחיל לקבל קצבה ובמקביל, להמשיך לעבוד.
לדוגמה, הפורש יכול להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה (בהסכמת המעסיק) במשרה חלקית, כאשר הקצבה משלימה את ההכנסה החסרה כתוצאה מירידת אחוז המשרה.
בדרך זו, הכנסתו של העובד לא תרד למרות שהוא עובד באחוז משרה נמוך יותר.
במקרה כזה, של המשך עבודה עבור אותו מעסיק, יש כמה פעולות שצריך לעשות במסגרת קיבוע הזכויות.
למשל, כל עוד העובד ממשיך לעבוד הוא ממשיך לצבור פיצויים, אותם יקבל לאחר הפרישה האמיתית.
במקרה כזה, חשוב לשריין חלק מתקרת הפטור עבור אותם פיצויים שיתקבלו בעתיד. אם לא תהיה התייחסות לפיצויים אלו, העובד עלול לשלם מס גבוה מאד כאשר ימשוך אותם.
הטופס שיש למלא לצורך קיבוע הזכויות הוא טופס 161 ד. חשוב שהארגון יפגיש את העובד שעומד בפני פרישה עם יועץ פנסיה לפני מילוי הטופס והגשתו.
ההחלטות שמתקבלות לאחר הגשת הטופס הן סופיות ולא ניתן לשנות אותן. יש אמנם תקופה שניתן לשנות אבל היא נמשכת רק 90 יום מרגע הגשת הטופס.
