שימוש ברשתות חברתיות – קביעת מדיניות

השנה, מדיניות השימוש ברשתות החברתיות חייבת להיות נושא מרכזי בתוכנית העבודה של מחלקת משאבי האנוש בארגונים.

מספר התביעות המוגשות נגד עובדים ומעסיקים בארץ ובעולם רק גדל, ובתי הדין עומדים יותר ויותר מול הסוגיות הלא פשוטות להכרעה: לתת לחופש הביטוי של העובדים והאיסור על החדירה לפרטיותם להכריע, או לתת דווקא לאיסור לשון הרע והכפשת המעסיק להכריע?

החלטות בית המשפט מראות כי כל מקרה לגופו. ישנם מקרים בהם עובד ניהל שיחות עם אנשים מחוץ לארגון בהן הוא מכפיש את מנהליו, או מפיץ פוסטים זועמים בפייסבוק על מעסיקיו, ובית המשפט פסק כי המעסיק חדר לפרטיות העובד, פיטר אותו לא כחוק ועל כן עליו לפצות את העובד. מנגד ישנם מקרים כי העובד הכפיש את המעסיק בפומבי וגרם לו נזק רב, כך שהעובד אף אינו זכאי לקבל פיצויי פיטורים.

המסקנה המתבקשת היא לעצב מדיניות ברורה ומפורטת בנודע לשימוש ברשתות חברתיות במקומות העבודה. מי שאינו לא יכול להתפנות לנושא חשוב זה דוחה את הקץ. גם מעסיקים החוסמים לעובדים את הגישה לרשתות החברתיות במחשבי העבודה, צריכים להבין שאין להם פטור: עדיין קיימת גלישה סלולרית לכל אחד ואחת מהעובדים, עדיין ניתן להכפיש את הארגון מחוץ לשעות העבודה.

יחד עם זאת, יותר ויותר מקומות עבודה מבינים כי גלישת העובדים ברשתות היא אפילו הכרחית ומועיל לארגון: היא ממתגת אותו כמעסיק, משווקת אותו בפני אלפי לקוחות פוטנציאליים בכל דקה. כך שהזמן יעשה את שלו, והאיסור על עובדים לגלוש ברשתות בזמן העבודה פשוט יעלם מן העולם.

מעצבים מדיניות

אם כך, בבואכם לעצב את המדיניות החדשה יש לקחת בחשבון שעובדים מתוסכלים תמיד יהיו. הם וגם עובדים מרוצים צריכים לשוחח על העבודה זה עם זה, שלא בפני מנהלם. גם אם לא תבחינו ותזהו אותם, עובדים מתוסכלים כנראה תמיד יהיו, ברמות כאלה ואחרות. כחלק מהטבע האנושי הם חייבים להביע את תסכולם בפני אנשים אחרים. צריך לאפשר להם עד כמה שניתן לעשות זאת. כיצד? על ידי עידוד ערבי צוותים ללא מנהלים. על ידי עידוד האווירה ויחסים בינאישיים טובים עם עמיתים, שיוכלו לשוחח זה עם זה. מנגד, בעת ניסוח מדיניות השימוש ברשתות חברתיות, הקפידו לנסח נוהל ברור ע"פיו אין להפיץ ולהכפיש את החברה במסגרת פוסטים המוניים.

מיומנו של עובד

עודדו כתיבת בלוגים בעילום שם. בלוגים אישיים מסוג "מיומנו של מנהל ייצור במפעל…." יסייעו לעובדים לפרוק. בלוג ארגוני, כזה שיופץ רק בפורטל הארגוני, הוא דרך מצוינת לאפשר לעובד לפרוק, ואף לעלות על סדר היום את הבעיות.

לסיכום, מומלץ מאוד לא לטמון את הראש בחול. אם נכנס לנעליהם של העובדים (ובוודאי של המתוסכלים מביניהם) – נבין ששיחות עם חברים ו"קיטורים" על העבודה תמיד יהיו. בנוגע למידת התסכול – עובד שמגיע למצב בו הוא מכפיש בפני המוני גולשים את שם המעסיק שלו – כנראה הגיעו מים עד נפש. כך שבכל מקרה חובה לפעול: לנסות לפתור את הבעיה ובעיקר לחשוב כיצד הגענו למצב הקיצוני הזה.

ביום העיון שיתקיים ב-11.6 נדון בסוגיות אלה ואחרות. לחצו כאן לפרטים נוספים אודות יום העיון בנושא דיני עבודה – חובות המעסיק