מסקר חדש שביצעו חברת סינריון מערכות בשיתוף עם מכון גיאוקרטוגרפיה עולה פער עצום בין מקום העבודה הרצוי לבין מקום העבודה המצוי. פער זה בא לידי ביטוי בעיקר בהיבט של ציפיות שכר ותנאים נלווים, התפתחות אישית ומקצועית וקידום. נתון מעניין העולה מהסקר הוא שהעובדים מייחסים חשיבות מרובה ליחסי האמון עם המעסיק.
סינריון מערכות, המתמחה במתן פתרונות מתקדמים לניהול ההון האנושי בארגון, הזמינה את הסקר (שבוצע על ידי חברת גיאוקרטוגרפיה) ובו לקחו חלק עובדים שכירים במשק. על פי הסקר, שבו השתתפו 500 עובדים מגיל 18 ומעלה, עולה כי העובדים השכירים מתפשרים על מקום העבודה וזה בא לידי ביטוי בעיקר בתחומי שכר, תנאים, פיתוח מקצועי וקידום. פערים אלה עומדים על 41% וכן 39% בין הרצוי למצוי.
פערים נוספים בין הרצוי למצוי במקום העבודה באים לידי ביטוי גם בהיבטים הבאים: חוסן כלכלי של ארגון (20%), יציבות תעסוקתית שמספקת העבודה (20%), אמון ויחסי עבודה טובים (18%), איזון בין עבודה למשפחה / פנאי (18%), עניין בעבודה (16%).
הפער בין הרצוי למצוי בהיבט של קרבה למקום העבודה עומד על 3% בלבד קרי העובדים אינם מיחסים חשיבות מרובה לנושא המרחק הגיאוגרפי ממקום העבודה ביחס להיבטים שצויינו תחילה.
מה מאפיין בעיקר את מקום העבודה הנוכחי בהשוואה למקום העבודה האידאלי בעיני העובדים?
אמון ויחסי עבודה הם הגורמים החשובים ביותר בעיני העובדים והם מאפיינים את מקום העבודה הנוכחי (כך לדברי 80% מהנשאלים). התחומים הקריטיים הנוספים הינם: עניין בעבודה (78%), קרבה למקום המגורים (75%), חוסן כלכלי של הארגון (71%), יציבות תעסוקתית שהארגון מעניק (71%), איזון בין עבודה לפנאי (68%).
הפרמטרים הכי פחות מאפיינים הינם: שכר, הטבות, תנאים ותגמולים (56%) וכן התפתחות מקצועית (50%).
מהם הפרמטרים החשובים ביותר במקום העבודה האידאלי?
העובדים שהשתתפו בסקר מייחסים חשיבות עליונה לנושא יחסי עבודה ואמון (98%), שכר, הטבות ותנאים נלווים (95%), עניין בעבודה (95%), יציבות תעסוקתית (91%), חוסן כלכלי של הארגון (91%), קידום והתפתחות מקצועית (91%). הנושאים השוליים בעיני העובדים בבואם להגדיר מקום עבודה אידאלי הינם: איזון בין עבודה לפנאי (88%) וסוגיית המרחק ממקום העבודה (78%).
מה ההבדל בין גברים לנשים ביחסם לפער בין מקום העבודה הרצוי למצוי?
על פי הסקר קיים פער בין נשים לגברים ביחס לפער בין מקום העבודה הרצוי למצוי באופן הבא:
* פערים בין גברים לנשים בנושא השכר: נשים 45% ואילו גברים רק 35%.
* בקרב הגברים התגלה פער גדול ביותר בין הרצוי למצוי ביחס לקידום מקצועי (45%).
* פערים בין המגדרים בנושא עניין בעבודה: 83% בקרב הנשים לעומת 73% בקרב הגברים.
* פער בין המגדרים בנושא יחסי עבודה ואמון: 86% בקרב הנשים מול 74% בקרב הגברים.
* פער בי המגדרים בנושא יציבות תעסוקתית: 94% בקרב הנשים לעומדת 88% בקרב הגברים.
* פער בין המגדרים בנושא איזון בין עבודה לפנאי: 91% בקרב הנשים לעומת 84% בקרב הגברים.
ככל שההכנסה יורדת הדאגה עולה
הסקר מצביע על מגמה ברורה לפיה ככל שרמת ההכנסה יורדת כך רמת הדאגה עולה. העובדים בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע דואגים יותר באשר לחוסן הכלכלי של הארגון. עובדים אלא נוטים לחוסר ביטחון בשיעור של 32% משאר העובדים.
בקרב ציבור העובדים הדתיים / חרדים יש דגש גדול יותר על נושא השכר והתנאים בפער בין מקום העבודה הרצוי למצוי (49%).
בקרב הצעירים (18-34) הפער הגדול ביותר בין מקום העבודה הרצוי לבין המצוי הוא בתחום הקידום המקצועי וההתפתחות המקצועית (48%).
איל תמיר, סמנכ"ל פעילות ישראל בסינריון, נותן הסבר לפער בין מקום העבודה הרצוי למצוי: "כל עובד רוצה להיות מתוגמל נכון, אבל לא פחות מכך חשובה לו ההתפתחות שלו במסגרת הארגון – אופק מקצועי שיאפשר לו לצמוח ולהתקדם". תמיר עוד הוסיף ואמר בתגובה לתוצאות הסקר כי "ההון האנושי הוא המנוע המרכזי להצלחה של כל ארגון ולכן על הארגון למקסם את הפוטנציאל של עובדיו… פתרונות לדוגמת מערכת הערכת העובדים של סינריון מאפשרים למדוד את ביצועי העובדים ויכולותיהם". לטענת תמיר, כלי מדידה / הערכה זה מאפשר לארגון לזהות את התרומה של כל עובד, את הכישורים והתפוקות שלו ולתגמל אותו בהתאם במטרה: 1. לשמר אותו 2. לקדם אותו מקצועית.
הערכות עובדים תקופתיות הן בגדר חלון הזדמנויות לנהל דו-שיח ותיאום ציפיות עם העובדים במטרה לצמצם, עד כמה שניתן, את הפערים הבולטים בין מקום העבודה הרצוי למצוי.