לייצר גאוות עובדים ובני משפחותיהם זה מקצוע לכל דבר!

מאיר שדה, לשעבר מנהל אגף גיוס ורווחה בחברת פרטנר, יועץ אסטרטגי לניהול רווחה והיום מנהל הרווחה של קבוצת שטראוס, פתח את כנס הרווחה השנתי שהתקיים ב-14 ביוני בכפר המכביה. בפני מאות חברי קהילת משאבי אנוש בארץ, מאיר שדה הציג את המודל שלו לניהול (כן את כל הכיף הזה צריך "לנהל") הרווחה מתוך מחויבות ליצירת מחויבות.

נקודת המוצא הבסיסית של מאיר שדה הינה שרווחה לא עושים כי צריך… כי יש תקציב.. כי מגיע לעובדים קצת כיף… רווחה עושים כי מגיע לעובדים להרגיש חשובים! מגיע להם שיתייחסו אליהם! מגיע להם זמן איכות לעשות את מה שהם אוהבים ועם מי שהם אוהבים. ורווחה עושים כי גם לארגון שמשקיע תקציבים (לעתים תקציבים לא צנועים בכלל) מגיע לקבל משהו שהוא יותר מ"איזה כיף היה" במשך יומיים שלאחר האירוע.

רווחה עושים כדי שהארגון יקבל בתמורה על ההשקעה עובדים מרוצים יותר, בעלי יותר מוטיבציה הנובעת מתחושת שייכות והזדהות שלהם ושל בני המשפחה שלהם למקום. רווחה עושים כדי שהבן של העובדת יגיד לאמא שלו "אמא, את לא יכולה להתפטר! כי אם תתפטרי לא יהיו לנו ימי כיף בעבודה!".

אז איך מייצרים את תחושת השייכות והחיבור האמיתי של העובד לארגון ואיך קושרים את זה לתקציב הרווחה או לתקציב ה-FUN?

להתמקד ב"רוח" של הרווחה

מאיר שדה: "כשעושים רווחה צריך להתמקד ב"רוח" של איך עושים רווחה טובה. יש פתגם שאומר שאם ברצונך לבנות ספינה, אל תדרבן אנשים לאסוף עצים, אל תחלק הוראות ופקודות – תלמד אותם את התשוקה אל הים. רווחה זה תשוקה לאנשים. תשוקה לחולל שינוי. תשוקה להביא אנשים בארגון למקום שבו הם אוהבים את הרווחה ואת הפעילות שלה!"

אחד המפתחות להצלחה הוא הבנה של מי הם האנשים בארגון. היכן הם ממוקמים גיאוגרפית, מה טווח הגילאים, האם יש להם זיקה למחשב… מאיר שדה: "בשטראוס עובדים 4147 עובדים ב-17 אתרים. אני באתי ממקום שבו כולם מחוברים למחשבים ופתאום גיליתי שיש עובדים שאין להם גישה למחשב. אז פתאום גיליתי מורכבות".

רק כאשר מתחילים לעבור בארגון, אתר אתר, מחלקה מחלקה, מדברים עם מנהלים ועובדים ובודקים נתונים יבשים אפשר להבין מי האנשים בארגון ומה הם באמת צריכים. מאיד שדה: "כולם רוצים להרגיש מיוחדים. כולם רוצים שיתייחסו אליהם. לכולם יש תחביבים וחלומות. כאן נכנסת הרווחה!

VIP רק כי את/ה עובד/ת חברה

רווחה בשיטת מאיר שדה (שבא מעולמות תוכן של מכירות ושירות ולוקח איתו את הקונספט של שירות ומכירות גם לעולם הרווחה) היא לגרום לעובד להרגיש חשוב. איך עושים את זה? נותנים לו את ההטבות שרווחה נותנת כגון כרטיסים מוזלים להצגות ומופעים, אך קושרים את החוויה לעצם ההשתייכות לארגון.

במקרה הזה, אנשים הולכים לרכוש כרטיסים לקולנוע והם עומדים בתור ומשלמים X שקלים ואז מגיע עובד החברה עם הילדים והוא מציג את עצמו כעובד חברה והופ – יש לו הטבה מיוחדת והוא משלם רק Y שקלים ואולי מגיע לו עוד משהו… רק כי הוא עובד חברה. זה המקום שבו העובד, שלא נמצא כעת בעבודה, מרגיש שייך, מחובר וגאה וגם הילדים ובני הזוג גאים כי הם קיבלו משהו שאחרים לא קיבלו – כי אבא עובד חברה.

רווחה זה לייצר שייכות מתוך חוויות אמיתיות

מאיר שדה: " אם שולחים עובד לאכול לבד במסעדת יוקרה או מאפשרים לו לשתות בירה על הים עם חברים הוא ייהנה הרבה יותר מהבירה…. או לדוגמה קפה, אפשר לשתות לבד קפה בבית, אפשר לשתות את הקפה בתחנת דלק ואפשר לשתות קפה עם חברים בבית קפה. הקפה הוא אותו קפה אבל החוויה שונה לגמרי". המשמעות של זה היא שהחוכמה ברווחה היא לא רק לתת לעובד משהו בעל ערך אלא לאפשר לו לחוות חוויה עם אנשים החשובים לו בין אם זה אנשים מהארגון או בני משפחה וחברים (ואפשר כמובן לשלב).

כאשר מפנימים את נקודת המבט הזו, מתוך הבנה עמוקה של מה מניע אדם ומה הוא צריך באמת, מבינים שלא צריך תקציב גדול יותר כדי לייצר רווחה חכמה יותר.

רווחה זה לא תחביב זה מקצוע!

מאיר שדה: "אם עושים רווחה טובה מייצרים חיבור רגשי בין העובד לארגון בדרך להשגת מטרות עסקיות. כאשר מגיעים לתקופה מורכבת אומרים – בואו נקצץ ברווחה. אני שכנעתי מנכ"לים שדווקא בתקופות קשות צריך למנף את הקשר עם העובדים – דרך רווחה – ולא לקצץ. רווחה היא לא תחביב, היא מקצוע לכל דבר. היא צריכה להיות רצינית, ממוקדת, לתת שירות, לעזור לארגון להגיע ליעדים עסקיים, להוביל תכנית מרגשת מפתיעה שמובילה לגאווה, שייכות, חיבור לערכים, גיבוש מחלקות ואגפים, בניית מוטיבציה.

את הרווחה מנהלים כיחידה עסקית, מתאימים אותה לתרבות הארגונית, לא נשאבים לפרדיגמות… לדוגמה, הפעילות שלנו בשטראוס הייתה בעבר "הכול או לא כלום". היום אני יכול לעשות משהו מיוחד לעובדים בצפת או משהו מיוחד למפעל הממתקים ממתקים… אני מייצר משהו מיוחד. הכול מותאם אישית. הצרכים משתנים בין מקום למקום. אנחנו פתוחים יותר… אי אפשר לעשות רווחה מרחוק. אני מגיע לבדוק מה אנשים רוצים. מי הם? למשל בצפת הקאנטרי הוא אטרקציה או שחילקנו הטבות לרולדין אבל היכן שאין רולדין הבאנו עוגות למפעל…

עשינו לאחרונה 3 אירועי משפחות וכמויות המיילים שקיבלנו היו לא נתפסות. זה אומר שקלענו למטרה. "הילדים לא הפסיקו להגיד איזה כיף שאמא עובדת בשטראוס"! כשעובדים באים למשרד כי הם עוזבים והילדים שלהם אומרים "אבא אל תעזוב… מה לא נלך יותר לאירועי חברה??" – זה סימן שהצלחנו.

בארגון שלנו כמות הילדים היא אדירה. אין סיכוי לא לטפל בהם בצורה ייחודית. הבנו שהחיבור למעגל המשפחתית הוא בעל ערך גבוה. המשפחה תומכת בעובד ואז הם חווים חוויה ייחודית – דרך הרווחה – ומעריכים את ההורה העובד.
כמובן שאצלנו הכול ממותג. זה ממש שטראוס לנד! הרווחה בשבילך כי אתה עובד שטראוס. התקציב הוא אותו תקציב, ההסתכלות היא שונה. בכל מקום רואים את הצבעים של שטראוס, את צבעי הלוגו, מרגישים שכל זה מתאפשר בזכות העובדה שהעובד הוא עובד חברת שטראוס.

לריאיון אחד-על-אחד עם מאיר שדה ערב הכנס לחץ/לחצי כאן