שיתוף

חזרתם של העובדים מהחופשות ללא תשלום (חל"ת) נתקלת בקשיים ומהמורות, בין השאר בשל העובדה שעובדים רבים ששהו בחל"ת, השתלבו במהלך תקופה זו במקומות עבודה אחרים על בסיס שעתי או יומי.

יש לא מעט עובדים שמעוניינים להמשיך בעבודות הזמניות שמצאו במהלך השנה, בין אם משום שהם עובדים בשעות שנוחות להם או משום שהשכר לשעה גבוה יותר או מסיבות אחרות.

במקביל, גם הארגונים שעובדים אלה מיועדים לחזור אליהם, אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם שכר עבור משרה מלאה, באותו גובה שכר שהיה טרם פרוץ המשבר.

כאשר רצונו של העובד להמשיך לעבוד במשרה חלקית במקום עבודה אחר נפגש עם רצונו של המעסיק להחזיר את העובד למשרה חלקית, בין אם שעתית או יומית, ניתן להגיע להסכמות לגבי מספר השעות בהן יחזור העובד לעבוד במקום עבודתו המקורי.

כפי שכבר כתבנו בכתבה: מחזירים עובדים מהחל"ת למשרות יומיות במקום חודשיות? מהן זכויותיהם, ובכתבה: זכויות המגן של עובדים שעתיים ויומיים: גמול שעות נוספות ומספר ימי חופשה, אף על פי שהעובדים עוברים למתכונת חלקית, הם ממשיכים להיות זכאים לקבל את זכויותיהם הקוגנטיות (זכויות המגן הסוציאליות).

אחת הזכויות הללו, שאין לדלג עליה, היא הזכות לקבל דמי הבראה. מספר ימי ההבראה המגיעים לעובדים נקבעים על פי הוותק שלו במקום העבודה.

לאחר שנת עבודה רצופה אחת מגיע לעובד לקבל דמי הבראה עבור חמישה ימים. בשנה השנייה והשלישית לעבודתו מגיע לו לקבל ששה ימי הבראה.

בשנים הרביעית עד העשירית מגיע לו לקבל תשלום עבור שבעה ימי הבראה. בשנים ה-11-15 מגיע לו לקבל עבור שמונה ימי הבראה.

בשנים ה-16 עד ה-19 מגיעים לו תשעה ימי הבראה והחל מהשנה ה-20 לעובדתו ואילך מגיע לו לקבל תשלום עבור 10 ימי הבראה.

אם כן, איך מחשבים את תשלום דמי הבראה לעובדים שעתיים ויומיים:

כאשר מדובר בעובד שעתי, ששכרו משולם על בסיס מספר השעות שעבד בפועל, ואשר עובד כמה שעות שבועיות באופן קבוע, יחושב היקף המשרה כך:

מחלקים את מספר שעות העבודה השבועיות שהעובד עובד, לרבות שעות היעדרות בתשלום – ב-42 (שכן שבוע עבודה מלא הינו 42 שעות במשרה מלאה, לעומת עד אפריל 2018 בו עמד שבוע עבודה על 43 שעות שבועיות).

סכום דמי ההבראה להם זכאי עובד שעתי יחושב כך: מספר שעות העבודה השבועיות של העובד, כפול מספר ימי הבראה שהוא זכאי לו לפי הוותק, כפול שווי יום הבראה. את הסכום המתקבל מחלקים ב-42.

לדוגמה, עובד שעובד במקום העבודה מזה 15 שנה (יש לו ותק של 15 שנה), והוא עובד 10 שעות בשבוע: מאחר שעובד 15 שנה מגיע לו לקבל בכל שנה שמונה ימי הבראה. שווי דמי הבראה ליום עומד על 378 שקל.

לכן החישוב הוא: 8 כפול 378 כפול 10 – התוצאה הינה 30,240. את הסכום הזה מחלקים ב-42 – ולכן מגיע לעובד זה לקבל 720 שקלים כדמי הבראה.

אם היקף שעות העבודה של עובד שעתי אינו קבוע בכל חודש, ניתן לחשב את מספר השעות החודשיות הממוצע שלו בחודש על ידי חלוקה ב-12 של סך כל השעות שעבד באותה שנה.

את התוצאה שהתקבלה מכפילים בסכום דמי ההבראה ליום ובמספר ימי ההבראה בהתאם לוותק של העובד, ומחלקים ב- 182 (שכן החל מ-2018 משרה מלאה מונה 182 שעות בחודש).

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה