לא ניתן להתעלם מתרומתן המהותית והמשמעותית של הרשתות החברתיות להליכי הגיוס בחברות.
בעקבות כך, בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי סטטוס המגייסים אל מול הארגון:
כך שהמגייסים אינם עוד רק עובדים שכירים אלא בעלי מיתוג אישי עצמי בתוך כל ארגון אליו הם הולכים ובעלי ערך אישי הבא לידי ביטוי במוניטין שצברו עימם במהלך השנים בכל הקשור לנראותם ברשתות החברתיות.
מה דינו של מאגר מועמדים אשר צבר/ה מגייס/ת?
לאור התפתחות תחום הגיוס בעולם, ישנם כללים באשר למהו מאגר מועמדים שהינו בבעלות המגייס/ת ומהו מאגר מועמדים אשר שייך לחברה.
נדרשת הוכחה של עבודה קשה לאורך שנים, מעבר בין מקומות עבודה, ויצירת מאגר איכותי בעל משמעות כלכלית, משמעות כזו יכולה להיחשב גם ככזו שחוסכת טירחה, זמן והוצאות. כמו גם זהות בעלי הרשת החברתית: כרטיס מיוחד ששם החברה מתנוסס עליו או כרטיס על שם המגייס/ת יוכל לאבחן בין כרטיס בבעלות המגייס/ת לזו של החברה.
האם מאגר המועמדים הוא חלק מההון האישי או רכוש המעסיק?
כאשר תחום הרשתות החברתיות תופס חלק נכבד בגיוס, המומחים בגיוס צוברים מוניטין בשוק והינם בעלים של מאגר מועמדים אשר הולך עימם ונהפך להיות חלק מההון האישי שלהם ולא כחלק מקניינו של המעסיק.
במה חברה מסתכנת אם היא "פורצת" למאגר המידע ולוקחת את רשימת המועמדים?
החברה מסתכנת בפגיעה בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, בגזל סוד מסחרי מקצועי בעל משמעות כלכלית ובהתעשרות שלא כדין.
בתיק שבטיפולי, חברה הגדילה ועשתה ואף גנבה רשימה של 3,000 מועמדים אשר הביאה עימה מגייסת ובאותו היום בדיוק אף פיטרה אותה, כל זאת, לשם הקמת חברת השמה.
מה על חברה לעשות אם ברצונה לרכוש בעלות על המאגר?
כאשר חברה מעוניינת לרכוש בעלות על מאגר מועמדים שמגייס/ת מגיע/ה עימו היא יכולה או לקנות את מאגר המועמדים בשווי כסף או לחילופין לבקש מאותה הפונקציה לפתוח כרטיס מיוחד ששם החברה מתנוסס עליו ולהתחיל מההתחלה בצבירת מאגר מועמדים בבעלות החברה.
* הכותבת הינה עו"ד יערית שניידר, דיני עבודה ופתרונות לניהול יחסי עבודה
תוכלו לפגוש את הכותבת ביום עיון בתחום דיני עבודה –
פרטים נוספים בקישור זה: יום עיון דיני עבודה