שיתוף

עובדים רבים נותרו בלא מעסיק, לאחר שהחברה בה הם עבדו נסגרה בעקבות משבר הקורונה בשנה שעברה.

בכל תקופה אחרת, מצב זה היה מעביר את השוק ממצב של שוק של עובדים לשוק של מעסיקים.

או במילים אחרות, ניתן היה לצפות, שלאור היקפי האבטלה הנובעת מהמשבר בשנה שעברה, לארגונים היה קל ופשוט יותר לגייס עובדים.

אלא שלעת עתה זה לא קורה. והסיבה לכך היא שדורות ה-Y וה-Z אינם דומים לדורות שקדמו להם, כאשר הרוב המכריע של העובדים רצו להיות שכירים.

עובדים שנמצאים בגילאי ה-20 שלהם ותחילת ה-30, לא מוכנים לוותר על שכר ותנאים (שרבות מהחברות אינן יכולות להרשות לעצמן כעת לשלם) כדי לצבור ותק בחברה מסויימת ולטפס במעלה הדרגות והתפקידים כפי שהיה בעבר. הרצונות והשאיפות שלהם לא השתנו רק משום שהיה משבר קורונה.

סיבה נוספת לקושי למצוא עובדים צעירים כיום, נעוצה בעובדה שרובם כבר יודעים, שגם אם יתקבלו לתפקיד מסויים כשכירים בארגון, הרי שהתפקיד אותו הם ילמדו וישקיעו בהתמקצעות בו, עלול להפוך לבלתי רלוונטי בתוך כעשור.    

או שהם יוחלפו על ידי בינה מלאכותית משולבת רובוטיקה (אוטומציה), או שהתפקיד עצמו כבר יהפוך לבלתי רלוונטי לצרכים של העשור הבא.

לכן, רבים מקרב הצעירים שנפלטו משוק העבודה במהלך משבר הקורונה, מעדיפים כיום להפוך לעצמאים (פרילנסרים) במקצועות שמעניינים אותם והם צופים שיהיה להם ביקוש בעתיד.

אחרים, שרוצים שתהיה להם איזושהי רשת בטחון, הולכים על המודל המשולב (היברידי).

במודל היברידי זה, לא מדובר על שילוב של כמה ימי עבודה במשרד עם כמה ימי עבודה מהבית (כשכירים), אלא על שילוב בין חצי משרה כשכירים וחצי משרה כעצמאים.

ארגונים שמעוניינים לגייס את העובדים הללו, יצטרכו להתגמש איתם בשעות, באופן שיום העבודה שלהם יוכל לכלול את עבודתם כעצמאים בצד עבודתם כשכירים.

לדוגמה, אם לעובד שכיר בחצי משרה יש בין המשימות שהוטלו עליו, גם חלקים שעליו לעבוד עליהם לבד, הוא יוכל לעבוד עליהם בשעות הערב בביתו, בימים בהם יצטרך להגיע באמצע יום העבודה אל לקוח שלו בעבודתו כעצמאי, כדי לבצע משימות עבורו.

בין אם הוא עובד כעצמאי בתור טכנאי מחשבים, טכנאי מכונות כביסה, שרברב, מתקין מערכות וידאו ואודיאו עבור לקוחות גדולים, יועץ למשפחות עם ילדים קטנים בעלי קשיי התפתחות, גרפיקאי, סופר צללים, או כל מקצוע אחר שיבחר, הארגון שרוצה להעסיק אותו, יצטרך ללכת לקראתו, ולהתגמש איתו לגבי שעות העבודה שלו עבור הארגון.   

אחרי הכול, כולם מרוויחים מכך. העובד שיכול לאפשר לעצמו מקצוע עצמאי שהוא יכול להתפתח בו, לעבוד בו בשעות שנוחות לו ולבחור את לקוחותיו, והארגון שיכול לגייס את העובד בעל המיומנויות שהוא זקוק לו, ולשלם לו עבור חצי משרה בלבד.  

ארגון שחשוב לו לשמר את העובדים הללו, יכול לסייע להם בדרכים שונות, שהעיקרית שבהן היא סיוע במידע והדרכה לגבי ההתנהלות של העובד שהוא גם שכיר וגם עצמאי, מול רשויות המס וביטוח לאומי.  

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה