בין כל המגמות החדשות שמתחילות להסתמן השנה וצפויות להתגבר במהלך השנים הקרובות, בולטת מגמת המעבר של ארגונים בכל העולם לכלכלת הפרילנס. ככל שגובר הקושי לאתר ולגייס עובדים בעלי מיומנויות נדרשות ובעלי כישורים יחודיים עד כדי נדירים, כך נאלצים ארגונים רבים להגיע לשני סוגי פשרות, שלכל אחד חסרונות משלו.
סוג אחד של פשרה הוא כשהארגון נעתר לדרישות המאוד גבוהות של המועמדים המוכשרים בכל הנוגע לשכר, הטבות, הכשרות והדרכות יקרות, ועוד כהנא וכהנא תופינים שיכולים לגרום לכל מנהל משאבי אנוש סחרחורת ופחד גבהים.
הסוג השני של פשרה הוא זה של הטלנטים עצמם. הם נאלצים להתפשר על שכר נמוך יותר משרצו, על הטבות פחות אטרקטיביות משרצו, על תפקיד אחר מזה שקיוו לו, ועל מכלול שלם של דברים נוספים שהטלנט נאלץ לוותר עליהם. אלא שהוויתור והפשרה מצד עובדים מבוקשים הם עניין זמני בלבד. לעיתים קרובות מדי, אחרי העלויות הכבדות שהושקעו בטלנט בתהליך הגיוס, ההכשרות והשימור, הוא עוזב למקום העבודה הראשון שמציע לו עוד כמה מאות שקלים או קידום יותר מהיר וכד'.
הפתרון האמריקאי למצוקת הטלנטים
וככל שמנסים למצוא את הפתרון הטוב ביותר לכולם, כך גוברות העלויות, עד כדי פגיעה פוטנציאלית בתוצאות העסקיות של הארגון. בארה"ב מצאו לכך פתרון, ונראה שלשם הולך כעת העולם כולו. באנגלית קוראים לזה "gig economy". אף שהתרגום המילולי הינו "כלכלת החלטורה", הרי שזה רחוק מאוד מלהיות חלטורה.
הנתונים בשטח מראים, כי יותר ויותר חברות גדולות ומרוויחות בארה"ב מוציאות לידי פרילנסרים הרבה מאוד מהפרויקטים, מהחשובים והקריטיים ביותר של הארגון; החל בפרויקטי פיתוח וכלה בשיווק. (על הוצאת נושא שירות הלקוחות מהארגון לא נדון כאן, משום שתחום זה כבר יצא למיקור חוץ לפני יותר מעשור, והוא אינו נמצא בידי פרילנסרים אלא בידי קבלנים).
נקודת ההתחלה של כלכלת הפרילנס
ראשיתו של המונח "gig economy" היתה אמנם בעבודות פשוטות שניתן להשיג בזול, כאשר הדגש הוא על מחיר נמוך. כך התפתח ענף שלם סביב השליחויות וקניות עבור אנשים פרטיים (הדוגמה המוכרת ביותר לכך היא רשת TaskRabbit האמריקאית), הסעות בתשלום נמוך (אובר), או שירותי משלוחים הביתה. שירותים אלה ניתנים באמצעות אפליקציות והם מיועדים לצורך ספציפי בשעות מסויימות בלבד, לרוב על ידי אנשים פרטיים. לא ארגונים.
מחקר שערכה חברת המחקרים האמריקאית Chartered Institute for Professional Development על תחום זה בקרב נבדקים אמריקאים מדווחת, כי בתחומי פרילנס אלה עובדים בארה"ב כ-1.3 מיליון איש. אלא שבתחום זה צצו בעיות משפטיות רבות, בין השאר בנוגע לתנאי ההעסקה של פרילנסרים אלה, להיעדר חוזים מוסדרים, להיעדר תנאי העסקה נאותים וכד.
מהותה של מהפיכת העסקת הפרילנסרים
אלא שבימים אלה עוברת מגמה זו מהפיכה של ממש והופכת יותר ויותר לשיטה לגיטימית. מסתבר שהתפתחות עולם הדיגיטל הופכת את רעיון כלכלת הפרילנס לאפשרי יותר מאי פעם, ונראה שבעשור הקרוב העולם כולו ילך לשם.
מהי, אם כן, כלכלת הפרילנס: זוהי סביבה שבה ארגונים מתקשרים עם עובדים עצמאיים בהתקשרויות שמיועדות לפרויקטים ספציפיים. כלומר בהתקשרויות קצרות טווח.
כפי שכתבנו כאן בכתבה "6 דרכים יצירתיות לפתרון מצוקת איתור וגיוס טלנטים" עד שנת 2020 יהיו כ-40% מהעובדים האמריקאים פרילנסרים. כך עולה ממחקר שנערך על ידי חברת Intuit האמריקאית. העובדה שעולם העבודה הופך יותר ויותר נייד, ובהינתן האמצעים הדיגיטליים שמאפשרים כמעט לכל עובד לעבוד מכל מקום ובכל שעה, המיקום הפיזי הופך יותר ויותר חסר חשיבות. פירוש הדבר הוא שטלנטים מוכשרים ובעלי מיומנויות מבוקשות, יוכלו להציע את כישוריהם למגוון גדול של ארגונים, הפרוסים בכל פינה בעולם.
עבור הארגונים אלו הן חדשות טובות מאוד בכמה מישורים:
1. כל ארגון יוכל לגייס עובדים מוכשרים מכל פינה בעולם, לבחור את הטלנטים המתאימים ביותר לפרויקט ספציפי ולא להיות מוגבל למאגר הטלנטים הקיים, שבדרך כלל הוא מוגבל בהיקפו וממוקם בטריטוריה גיאוגרפית מסויימת.
2. החתימה על חוזה קצר טווח עם פרילנסרים על פי פרויקט, חוסכת לארגון את כל עלויות הגיוס, השימור, כל עלויות התנאים הסוציאליים, עלויות ההכשרה ועוד.
3. בדו"חות הכספיים, פרילנסרים אינם כלולים בהוצאות הקבועות של הארגון אלא כלולים בקטגוריית תשלומים לספקים. וזאת בשורה שתמיד משמחת את סמנכ"לי הכספים.
4. מאחר שאין צורך להפיק לפרילנס תלוש משכורת אלא מקבלים ממנו חשבונית, ניתן כאמור, להעסיק טלנטים מכל מקום על פני כדור הארץ, וזה לא יחשב כהעסקת עובדים זרים אלא כיבוא שירותים.
