אחת הדרכים להעניק לעובדים הטבות שיבדלו את הארגון מארגונים אחרים, לא יעלו לארגון כסף ובכל זאת יניבו לעובדים סכומים נכבדים, היא לסייע להם לקבל החזרי מס, ולעיתים מדובר בסכומים נכבדים ביותר.
בכתבה: מידע שמומלץ לספק לעובדים שעובדים במקומות נוספים דיברנו על סיוע לעובד שיש לו הכנסה ממקורות נוספים, לבצע תיאום מס כדי לחסוך בתשלומי המס.
דרך נוספת לסייע לעובד לחסוך משמעותית בתשלומי המס ולקבל החזרי מס היא סיוע לעובד מול רשויות המס בכל הקשור להחזר עבור מיסים עבור מימוש השקעות בניירות ערך והשקעות נוספות.
עובדים שכירים שמשקיעים בניירות ערך או מקבלים הכנסות מריביות על השקעותיהם, משלמים מס באמצעות ניכוי מס במקור.
כלומר הם מקבלים את סכום הרווחים רק לאחר שנוכה ממנו מס רווחי הון בשיעור של 25 אחוזים והועבר אל רשויות המס.
הם משלמים את המס בעת אירוע מס כמו שהוא למעשה מימוש ההשקעה, כמו למשל בעת פדיון של ניירות ערך, תשלום דיבידנד או ריבית וכדומה.
רשות המיסים מבצעת חישוב חודשי בעת מימוש הרווח ועל פי חישוב זה, היא גובה את סכום המס שהשכיר אמור לשלם.
בדרך כלל נהוג לחשב את המס על פי הרווחים שנצברו בקיזוז ההפסדים באותה תקופה. אפשרות אחרת היא שחיוב המס יתקבל סמוך לביצוע הפעולה עצמה.
ברגע שאדם מוכר נייר ערך בהפסד ולא מקזז את ההפסד מול רווחים שנוצרו בנייר ערך אחר, נוצר לו 'מגן מס' ש'מגן' עליו מתשלום מס על רווחים שירוויח עד סכום ההפסד שהפסיד במקום אחר.
לדוגמה, אם אדם הפסיד בניירות ערך בחודש ינואר 15 אלף שקל, ובחודש פברואר (החודש שאחריו) הרוויח 25 אלף שקל, הוא ישלם מס רק עבור 10 אלפים שקלים שהם ההפרש בין ה-15 אלף שקלים שהפסיד ל-25 אלף שקלים שהרוויח בחודש שאחריו. על סכום זה של 10 שקלים עליו לשלם 25 אחוזים מס.
אם בחודשים שלאחר מכן אותו אדם הפסיד 40 אלף שקלים, מגן המס מאפשר לו לקבל החזר מס, משום שבחודשים קודמים הוא שילם מס על רווחים.
כלומר, רשויות המס מתייחסות אל המס בחישוב שנתי, כאשר בסוף כל חודש מחשבים את היתרה ובודקים האם מגיע למשקיע החזר.
אלא שמי שזכאי לקבל את מגן המס הזה (שמאפשר לקזז הפסדים מרווחים) הוא רק מי שהגיש דו"ח (והיו לו הפסדים מהשקעות באותה שנת מס).
המשמעות היא שעובדים שכירים שיש להם פעילות בניירות ערך צריכים להגיש דו"ח שנתי כדי לקבל את מגן המס. בנושא זה יכולים הארגונים לסייע לעובד השכיר בהנחיות לגבי מילוי הדו"ח והגשתו (או לסייע בפועל בהגשתו), ועל ידי כך יסייע לעובד לקבל את מגן המס.
למגן המס יש חשיבות רבה ביותר גם כדי לאפשר לעובד לנצל הפסדים משנים קודמות לצורך קיזוז המס בשנים שלאחר מכן.
אם בסוף השנה נוכח העובד שבמהלך השנה היו לו יותר הפסדים מאשר רווחים, הוא יכול להעביר את ההפסדים כמגן מס לשנה שאחריה.
אבל כאמור, זה יכול להתבצע על ידי הגשת הדו"ח. שכירים רבים חוששים מהגשת דו"חות למס הכנסה, אבל אין כאן סיבה לחשש. הדו"ח מסייע לעובד לקבל החזרי מס שחבל לוותר עליהם.
אם לא מגישים את הדו"ח, ההפסדים שנגרמו לעובד בניירות ערך בשנה הקודמת מתאפסים במערכות הבנקים, והעובד לא יוכל לנצל אותם כדי לקבל החזרי מס.
כחלק מהדו"ח למס הכנסה (במטרה לקבל החזר מס) על העובד להגיש למס הכנסה טופס "אישור ניכוי מס במקור" שמספרו 867.
זהו טופס שמונפק על ידי הבנק (לא על ידי רשות המיסים) שהעובד ביצע דרכו את ההשקעות וניתן להורידו מאתר הבנק לאחר חודש מרץ, לגבי השנה הקודמת (למשל, במרץ 2022 ניתן להוריד את הטופס אישור ניכוי מס במקור לגבי 2021).
טופס זה מפרט את כל הרווחים שנוצרו לעובד מהשקעות לאורך השנה, מהו סכום המס שהעובד שילם עבור רווחים אלה והאם העובד זכאי להחזר מס.
כאמור, טופס זה מונפק על ידי הבנק ולא על ידי מס הכנסה והוא מרכז את כל תוצאות הפעילות מהשקעות (כולל ניירות ערך, פקדונות שקליים וכו) ואת חיובי המס בגינן.
במילים אחרות, הטופס הזה הוא המסמך המעיד כי העובד שילם את המס במהלך השנה. אם שולם יותר מדי מס, יוכל העובד לקבל החזרי מס למשקיעים בשוק ההון.
פרט לכך, הטופס מאחד בתוכו את חבויות המס וההכנסות ההוניות לעובד – או מצב בו התרחש הפסד ללא קיזוז – כתוצאה מניהול כמה חשבונות השקעות במקביל.
לכאורה, שכירים פטורים מהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה, שכן הם משלמים את מס ההכנסה באמצעות תלוש המשכורת שלהם. אלא שבכל הנוגע להשקעות, יש מצבים בהם שכיר מחויבים בכל זאת להגיש דו"ח.
