ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות טורפות את כל הקלפים בשוק העבודה, ובין השאר יוצרות מהפך משמעותי בשיטות הלמידה וההכשרה בארגונים.
מצב זה מציב את הארגון בפני כמה אתגרים בכל מה שקשור להכשרת עובדים במטרה לקדמם, ולפיתוח הארגוני כולו.
שיטות ההכשרה והלמידה השתנו, מהכשרות רשמיות שיזומות על ידי הארגון, לחוויות למידה אורגניות המוטמעות במודלים של שירות עצמי של הלומד.
סביבות הלמידה הפכו הפכפכות, תנודתיות, ומורכבות. ארגון שרוצה להפיק את המירב והמיטב מהגורמים הללו, ולגרום לארגון שלו לשגשג, נדרש לאמץ גישה משתנה גם בכל מה שקשור לפיתוח הארגון ולפיתוח הקריירה של העובדים.
לפני כחמש שנים אמרה מנהלת תחום פיתוח ארגוני וטכנולוגיות למידה באחת מחברות המחשוב הגדולות בארץ, בכנס הדרכה, כי אחד הדברים שעולים מהמחקרים הוא, שדור ה-Y וה-Z רוצים ללמוד לבד עם עצמם. מצד שני, הטענה היא כי למידה אפקטיבית היא למידה בסביבה חברתית תומכת עם מנחה שתומך.
בעקרון, הידע נגיש לכולם, היא אמרה. התפקיד של המנחים, המורים והמדריכים, הוא כבר לא להביא את הידע. וצריך שיהיה להם ערך מוסף שהם יכולים להביא לומדים.
לדבריה, אחד הדברים שחלק מהמנהלים מדור האיקס מתקשים להבין הוא שעצם העובדה שהם מנהלים, זה לא מה שיגרום להעריך אותם.
התואר מנהל הוא חסר משמעות בעיני העובדים. אם המנהל רוצה להיות דמות משמעותית בעיניהם הוא צריך לייצר ערך ממשי עבורם. אותו דבר אמור לגבי מדריכים.
אם כך, מהי הדרך הנכונה ביותר להעביר הכשרות לעובדים. מסתבר שאין לכך תשובה אחת. שיטות ההדרכה בארגון משתנות על פי ההעדפות השונות של עובדים בגילאים השונים.
דור האיקס מעדיף שהמדריכים רוצה יביאו את החומר וילמדו אותו. דור ה-Y רוצה ללמוד לבד. ודור ה-Z רגיל ללמידה שיתופית, כאשר המשתתפים לאו דווקא נמצאים פיזית באותו מקום.
לכן, על המדריכים לאפשר את כל האופציות. גם סביבה חברתית שתאפשר ללומדים ללמוד ביחד, גם לאפשר להם ללמוד לבד וגם לאפשר את הלמידה החברתית מרחוק.
לדברי אותה מנהלת תחום פיתוח ארגוני וטכנולוגיות למידה, התפקיד של מנהלי ההדרכה הוא לאפשר לעובדים להביא את הלמידה החברתית הזאת גם לתוך הארגון. וזה לא דבר פשוט.
אחד הדברים הקשים הוא איך ניתן למדוד את הלמידה. איך הארגון יכול לדעת מה העובד אכן למד. ואיך ניתן ליצור ארגון שלומד כל הזמן.
האתגר הוא ליצור פלטפורמות ללמידה ולהנגיש את כל האופציות לכל העובדים. כלומר, האתגר הגדול של הטכנולוגיה זה איך להנגיש אותה לכל העובדים, מכל הדורות והגילאים.
לדבריה, הדבר הראשון שצריך לעשות זה ליצור את אותה סביבה חברתית שתהיה מתאימה לכולם.
הדבר השני הוא לזכור שהלומדים רגילים לטכנולוגיה בכל מקום ורגילים לחווית משתמש טכנולוגית בכל מקום.
חייבים לספק לעובד את אותה חוויה שהוא רגיל לה בחוץ. גם בוויזואליות, גם באטרקטיביות, וגם בהנגשה בדיוק בזמן שהעובד זקוק לאותה הכשרה.
לומדות שהיו לפני כעשור כבר אינן רלוונטיות, למרות שהתוכן הוא אותו תוכן. אבל העובדים לא יתחברו לזה כי זה לא מספיק חדשני. ומכיוון שהמגמות משתנות, יש לספק לעובדים הלומדים את התוכן על פי המגמות החדשות.
