במחצית הראשונה של שנות האלפיים פורסם כי מנהל רכש בתפקיד ניהולי בדרג ביניים של חברת הייטק גדולה פוטר.
סיבת הפיטורים לא פורסמה. באותה עת תהו רבים למה כלי תקשורת מרכזי טורח לדווח על פיטורי מנהל שאינו בכיר.
מה שלא פורסם הוא, שאותו מנהל פוטר לאחר שבמשך שנים רבות דרש וקיבל שוחד מספקים של החברה.
ספק שלא שילם לו "עמלה", לא יכול היה לספק שירותים ומוצרים לחברה, גם אם המחירים שהציע היו נמוכים יותר במידה משמעותית, וגם אם איכות הסחורה שלו והשירות שלו היו גבוהים יותר.
כך קרה שהעלויות לחברה היו גבוהות יותר ממה שהיו יכולות להיות. ובהתאם לכך גם מחירי המוצרים והשירותים שלה היו גבוהים יותר ממה שהיתה יכולה להציע אילו אותו מנהל לא לקח שוחד.
במקרה ספציפי זה, השוחד היה כספי. אותו מנהל קיבל אחוזים מהכנסות הספק מהמכירות לחברה. אבל שוחד יכול להגיע בצורות ודרכים שונות ומגוונות, לאו דווקא בכסף או בשווה ערך לכסף.
כל שמציע השוחד צריך לעשות הוא, לברר מה מקבל השוחד רוצה יותר מכול, וכאמור לא תמיד מדובר בכסף או בשווה ערך לכסף.
לדוגמה, אם מקבל השוחד רוצה מאוד שילדיו ילמדו בבית ספר פרטי יוקרתי, והם לא מתקבלים מסיבות שונות, נותן השוחד יכול להפעיל קשרים כדי שילדיו של מקבל השוחד יתקבלו לאותו בית ספר.
אם מדובר בשוחד חד פעמי, נותן השוחד יכול להציע למקבל השוחד תפקיד בכיר בחברה שלו, לאחר שהעסקה שהתבצעה הודות לשוחד הושלמה.
במילים אחרות, שוחד הוא פעולה של הצעה, נתינה, קבלה או שידול, במישרין או בעקיפין, של כל דבר בעל ערך, כדי להשפיע באופן לא ראוי על פעולותיו של צד אחר. שוחד יכול להיות מוסווה כמתנה, כסף, רכוש, פריבילגיה או אפילו טובה אישית.
כך או כך, קבלת שוחד על ידי עובד או מנהל גורמת נזקים חמורים לארגון, גם במישור הכלכלי, שכן הדבר פוגע באיכות המוצר או השירות של החברה, וגם במישור המוניטין של החברה, שכן ספקים נוהגים להעביר ביניהם מידע.
נזק נוסף יכול להגרם כאשר עובד אחר מגלה את דבר השוחד. אם אותו עובד הינו כפיף של מקבל השוחד, סביר להניח שמקבל השוחד יפטר אותו כדי להמנע מחשיפה. במקרים כאלה הארגון עלול לאבד את טובי הטלנטים שלו, ולחטוף פגיעה ישירה במותג המעסיק.
השאלה הגדולה היא מנהלי משאבי האנוש יכולים להתמודד עם מקבלי (ודורשי) שוחד במקום העבודה.
ראשית, יש לאתר עובדים שיש להם בעיות כלכליות ושנמצאים בעמדות מפתח מול לקוחות. עם זאת חשוב להדגיש, כי העובדה שעובד שיש לו בעיות כלכליות נמצא בעמדת מפתח מול לקוחות, אין משמעה בהכרח שהוא יקח שוחד.
לכן, כדי לאתר את מקבלי השוחד הפוטנציאלים יש לבחון את התנהגותם במהלך תקופת עבודתם בחברה.
בנוסף, יש חשיבות רבה לכך שמנהל משאבי האנוש יתעניין בעובדים גם בהיבט של מצב כלכלי, וכדאי לשקול להציע להם עזרה.
הצעת עזרה לעובד שנמצא במצוקה כלכלית, תתן לאותו עובד הרגשה שהארגון מגלה אכפתיות ממנו, דבר שיפחית משמעותית את הרצון שלו לעבור על החוק ולפגוע בארגון.
בכל מקרה, למרות תפקידיו הרבים של מנהל משאבי האנוש, עליו לקחת אחריות, וליזום פעולות לאיתור שחיתויות מסוג שוחד.
המציאות היא, שיש לא מעט מנהלי משאבי אנוש שמעוניינים לוודא שהחברה נקייה מלקיחת שוחד אבל הם מוצאים עצמם בין הפטיש לסדן.
אם ימצא שאחד העובדים או המנהלים לוקח שוחד, זה עלול לדלוף ולפגוע במוניטין החברה. לפעמים מנהלי משאבי אנוש חוששים לאבד עובדים טובים (בפרט בתקופה הנוכחית) ויש התלבטות לא קטנה האם לחשוף את דבר השוחד או להעלים עין.
יש לא מעט ארגונים שלא רוצים לפתוח את תיבת פנדורה, ונאלצים להבליג כדי לשמר את עובד או מנהל הרכש שלוקחים שוחד.
אלא שבמקרים בהם ארגון יודע על מצב של שחיתות ולא מגיב על כך, הדבר מסמן לעובדים אחרים שזה אפשרי, ותוך זמן לא ארוך, יצוצו לוקחי שוחד חדשים והדבר יהפוך לנורמה, שבטווח הארוך תזיק מאוד לארגון.
